הספר, פרויקט מיוחד לתקופת הקורונה - מציג דיוקנאות של קשישים, שכתבו סטודנטים מהמחלקה לתרבות - יצרה והפקה במכללה האקדמית ספיר, בשיתוף מרכז יום לאזרח הוותיק בשדרות ותלמידי בית הספר אלונים שער הנגב.
מתוך פתח הדבר לספר, שכתבה ד"ר דפנה בן צבי, מנחת הפרויקט וראשת המחלקה לתרבות - יצירה והפקה במכללה האקדמית ספיר:
"במשך עשר השנים האחרונות קיימה המחלקה לתרבות – יצירה והפקה במכללה האקדמית ספיר שיתוף פעולה פורה עם בית הספר אלונים שער הנגב: מידי שנה הגיעו סטודנטים וסטודנטיות של המחלקה לבית הספר, וערכו סדנאות כתיבה לילדים. בסוף כל סדנה קיבלו הילדים ספר שבו שירים וסיפורים פרי עטם.
בשנה שעברה נאלצנו לקטוע את המסורת: הקורונה השביתה את הלימודים וחייבה את הסטודנטים והתלמידים להסתגל למסגרת המרוחקת של הזום. דווקא בימים שכה נזקקנו לגשר המרפא של הכתיבה – נאלצנו לוותר עליו.
עם זאת, לשמחתי מצאנו דרך להמשיך את הפרויקט הייחודי – באופן המותאם לזמן – ומעמיד במרכז את האוכלוסייה שנפגעה באופן הקשה ביותר בתקופת הקורונה – הקשישים.
חברתי ועמיתתי הסופרת ארנה קזין הנחתה סטודנטים בכתיבת דיוקנאות של דמויות ממרכז הקשיש בשדרות או של קרובי משפחה.
מנהלת בית הספר אלונים שער הנגב, שלומציון כהן, ורכזת השפה בבית הספר אודליה פרץ נרתמו אף הן ליוזמה ובחרו קבוצה של ילדים ממכיתה ד', שאותם הנחיתי בכתיבת דיוקן קצר, אישי, על סבא שלהם או סבתא.
בספר שלפניכם מכונסים הדיוקנאות שכתבו הסטודנטים והילדים, והוא נועד בראש ובראשונה להכיר תודה לנשים ולגברים שעליהם כתבו הילדים והסטודנטים. אך יש לו מטרה נוספת: המחשת שיתוף פעולה בין קבוצות שונות – ילדים, סטודנטים, קשישים – ככלי מרפא, בפרט בעתות משבר."