בדצמבר 2020 הודיעה חברת מיקרוסופט שהיא רשמה פטנט על צ'טבוט מבוסס בינה מלאכותית (AI) שילמד את זהות המשתמשים ברשת לפי עקבותיהם הדיגיטליים ויהיה מסוגל להמשיך ולתקשר בשמם גם לאחר מותם. מיקרוסופט מצטרפת לחברות נוספות כמו Eter9, SafeBeyond ואחרות שמפתחות טכנולוגיה שתופעל לאחר מות המשתמשים ותאפשר אלמוות סמלי (symbolic immortality) עד כדי הגשמת האפשרות תיקשור בין החיים והמתים, סוג של סיאנס (digital necromancy) במסגרתה החיים והמתים משמרים ערוץ תקשורת פתוח, גם אם צד אחד של הדיאלוג כבר אינו בין החיים.
המחקרים בתחום תנטו-טכנולוגיות (thanatechnologies) מצביעים על מגמות סותרות במשולש היחסים שבין מוות, חברה וטכנולוגיה. מצד אחד, הטכנולוגיה מתקדמת ופותחת אפיקים חדשים לתיקשור בין החיים והמתים. ואולם, לעיתים נראה שהטכנולוגיה מתקדמת יותר מהר מהקצב שהחברה מעוניינת להתקדם בו, ופיתוחים טכנולוגים, גם אם הם אפשריים, נותרים מיותמים. מצד שני, טכנולוגיות שפותחו לצרכים יומיומיים מאומצות על ידי המשתמשים כדי לרקום ולשמר קשרים עם המתים. שימוש יצירתי זה משקף את הגישה של המשכיות הקשרים (continuing bonds), שמכירה בצורך של מתאבלים לשמר קשר עם יקיריהם שמתו. מנגד, גישה לאחר המוות לחשבונות של משתמשים שמתו מעלה שאלות על הזכות לפרטיות לאחר המוות וחשיבות ניהולם של הזיכרונות הדיגיטליים.
ההרצאה תעסוק במשולש היחסים הסבוך שבין חברה ומוות, חברה וטכנולוגיה וטכנולוגיה ומוות. במהלכה, יוצגו נתונים על תפיסות עכשוויות של הציבור הישראלי ביחס לסופיות החיים וליכולת של טכנולוגיות חדשות לקיים קשרים וירטואליים בין חיים ומתים. הופעתם של כלים דיגיטליים והשימושים הלא צפויים בהם – בין אם דחייה ובין אם אימוץ – מלמדים שהאפשרויות הטכנולוגיות "לדחות" את סוף החיים ולהמשיך את הקשר בין חיים ומתים משקפים תפיסות משתנות של סוף החיים, מוות ונצחיות סמלית במרחב הדיגיטלי.
ד"ר טל מורס הוא מרצה וחוקר במכללה האקדמית הדסה