תערוכת בוגרי ביה"ס לאמנות 2021 (ער)

מחר, 13.7, בשעה 18:00, תיפתח תערוכת הבוגרים של בית הספר לאמנות.

20
21
תערוכת בוגרים
معرض الخريجين

התערוכה מתקיימת בגלריה בקומת הקרקע שבספרייה.

לפניכם דברים שכתבה סמדר לוי, אוצרת התערוכה:

"למרות שטרם הסתיימה, השנה האחרונה הייתה שנה קשה ומורכבת. כמו קודמתה, שנה זו כפתה הסתגרות, ריחוק ובידוד חברתי בשל מגפת וירוס ה-COVID-19, אך גם הסתגרות ושהייה במרחבים מוגנים בשל מבצע הלחימה שהסתיים לפני מספר שבועות ברצועת עזה הסמוכה, על השלכותיו הקשות על החברה הישראלית. החיים בשנה זו נטו להצטמצם אל לגבולות מפתן הדלת של מרחב מוגן.

על גבול מפתן הדלת, כל אחת ואחד מחמשת הבוגרים, שעבודותיהם מוצגות בתערוכה '2021 תערוכת בוגרים', התייחס.ה למציאות ולחיים בתוך נוף, מרחב, מקום או אתר. יחד הם מציגים חמישה גופי עבודה שונים ומרתקים שבהם ביקשו – כל אחת ואחד בדרכה.ו – לנסח חזותית וחומרית אפשרות או אופן נראות לדבר שלא ניתן בהכרח לראותו, ולהשמיע את מה שאין לו (או לה) קול.

גם בהשפעת מאפייני ומאורעות שנה זו, ולמרות הקושי המובנה בטקסט המנסה לאגד יחד תחת תמה אחת חמש תערוכות יחיד אישיות ושונות, אני מבקשת להציע נקודת מבט פרשנית אפשרית, דרכה אפשר להתבונן ולחוות את גופי העבודה אלה. או במדויק יותר, את נקודת המבט וההתמקמות של כל יוצר/ת ביחסם למציאות הסובבת אותם: בתוך ומתוך מחסה.

הגיאוגרף האנגלי ג'יי אפלטון (Appleton) ניסח את אסתטיקת ציור הנוף המערבי וקשר בין נקודת המבט של הצייר ביחס לנוף לבין "נקודת המבט של חיית הטרף הסורקת את הנוף כשדה אסטרטגי, כרשת של נקודות תצפית, מקומות מפלט וסכנות". בנקודת מבט זו, גם באין כל סכנה נשקפת לעין, הן הצייר והן הצופה המתבוננים בציור הנוף – ולעניינינו, גם המתבוננים במציאות או בתערוכה –  ממוקמים מחוץ למקום ולהתרחשות, בנקודת מסתור מוצללת ומוגנת – במחסה, ו"הנוף" נפרש מולם כסצנה, כמראֶה. אמנם אין כל ציורי נוף בתערוכה '2021 תערוכת בוגרים', וגם אם פעלו מתוך 'מחסה' מטאפורי, הרי שכל אחת מתערוכות היחיד שלהם מזמינה דווקא לעבור את "מפתן הדלת" ולהיכנס, ולשוטט, בתוך מרחב חושי ומנעד תודעתי פרטיקולרי אודות חיים ומציאויות.  

כך, למרות שבנוף הנשקף מחלון ביתה בדימונה ניצב "מפעל טקסטיל", וכשהיא מוגנת ובטוחה במחסה האפל של הגולגולת, יובל זוהר חוקרת ומפרקת בתיווך רב-מדיומלי דווקא את רכיבי אפקט הפחד המצוי בסרטי אימה שונים. באסקפיזם לא-מוצהר היא מציירת באינטימיות אוסף דמויות וסצנות מסרטים אלה; מפסלת תעתוע דרמטי לכאורה; משתמשת בטכניקות קולנועיות דלות של הז'אנר בסרטי וידיאו, ואף מתעתעת בצופה – ובהומור – בתנאי הנראות של עבודותיה. 

תחת הסתר פנים או פרטים אישיים מזהים של המצולמות, וכשהיא עצמה נותרת במקום המוגן מאחורי המצלמה, מציגה רום אל-קאדי סדרת סרטי עדויות מתהווה – "זאת אני", בה מספרות שבע נשים בדואיות, שנישאו כקטינות בנישואי בוסר, את סיפור חייהן. באומץ וגילוי לב, הן חושפות ומעידות על מעמדה ומקומה המוגבל של האישה במשפחה ובקהילה מסורתית הפטריאכלית. תחת מגבלות הנראות, המצלמה של אל-קאדי מאפשרת להן להשמיע קול מפוכח ואף ביקורתי. ולנו, להקשיב.

מרטין ברנרדו רודריגז מתעניין ביצירותיו בתנאי הנראות ובאסתטיקה הסתמית לכאורה של אתרי שוליים חברתיים. במערך העבודות בפיסול וברישום "ידיים טובות", הוא נשען על חומרים, פרקטיקות ואסתטיקה של אתר שיפוצים או בנייה. כמי שגם עבד השנה כפועל בניין לפרנסתו, הוא שב במרחב האמנותי דווקא אל דמותם הבלתי-נראית והאנונימית של פועלים קשיי-יום, אל היצירתיות היצרנית ואף פואטית – חזותית וחומרית – של מלאכתם.

דה-קונסטרוקציה מרובדת ומלובדת של נוף – נוף ממשי, נוף נפשי ונוף כמושג, יצרה לירון פין במיצב NOWHERE – מיצב עבודות טקטילי התר אחר מקום בטוח, מקום מפלט, זה המוגן והמגן מפני סכנות. בכל אחת מהעבודות, המלובדות בליבוד ידני, היא פירקה וחיברה כמו-גם חיברה ופירקה מראה נוף על-פי שעות היום השונות, העונות, ו/או על-פי סקאלה צבעונית. וכמו במלאכת הליבוד עצמה, העמלנית והאינטימית אך גם התובענית והדוקרנית, גם היופי הרכות והחמימות העוטפת את העבודות עלולים להיפרם להיקרע תחת הדממה המעיקה. למבקר.ת ב-NOWHERE מצפים, בכניסה וביציאה, גם סבוני נוף מלובדים וריחניים. לכאורה למזכרת.  
על גג ביתה – מגבול, קצה וסִפֹּו של הבית – מתבוננת נסרה אזברגה אל המרחב הנפרש סביבה, זה הנשקף וזה המדומיין. במיצב הוידיאו הפואטי והנוגה "נושמת חופש", תחת קול שירתה בערבית העוטף באינטימיות את החלל, מוצגים בדממה פסטוראלית דימויים נעים של כביסה מתבדרת קלות ברוח, תנועת מעופן של יונים או מראהו הזוהר של הירח לעת ליל. בעדינות זהירה ומופנמת, יוצרת אזברגה מרחב סובלימציה לחוויית חיים ולמאווים של אישה יחידה, הכבולה במגבלות סף הנראות והשיח של חברה מסורתית."

לפרטים על אירוע פתיחת התערוכה
 

דימוי: מרטין ברנרדו רודריגז