על הסף

אוצרות
מורן אסרף, טליה לפיד, שני מילגר, רותם סויסה, מרי קושלביץ' וג'ניפר תורג'מן

אמנים
סיון אברג'יל, שירלי וגנר, ליהי חן, אורית ישי, רון עמיר, יעל פרי, דניאל פרסאי

האסתטיקה של ההרס והבניה במרחב האורבני הישראלי מושכת אליה אמנים רבים. הניגוד שבין הכאוטי לאוטופי, בין תחושת סכנה לביטחון, בין הרצון לשמר את העבר לבין הצורך בשינוי ובחידוש, קורא לאמנים לבחון את משמעויות המרחבים הזמניים הנוצרים.

פעולת ההרס משאירה אחריה סממנים של מה שהיה. הניפוץ של השלם דורש הפעלה של כוח רב, לעיתים אלים, אך הוא נותן הזדמנות לחדש להיווצר. הצורך בשינוי ובהתפתחות מחייבים להרוס את הישן ולבנות מחדש על מנת להגיע רחוק וגבוה יותר. אך כפי שלמדו הבבלים במאמציהם לבנות גבוה כל כך עד שיגעו באלוהי, שאפתנות יתר והיבריס עשויים להביא להתרסקות.

כדי לקיים את העתיד, לעתים יש לפנות ולהשטיח את המרחב, אך לעולם לא יוותר משטח ריק משאריות העבר, מזיכרונות אישיים וקולקטיביים. משתמע מכך, כי בכל הנוגע להרס ובניה, קשה להפריד בין האישי לחברתי. לעומת פעולת ההרס שמפרקת הגדרות וגבולות, הבנייה מגדירה את האדם בתוך המרחב. היא יכולה להגביל אותו אך גם לטעת תחושת בטחון.

לבית תפקיד רגשי ופיזי חשוב והוא מהווה מקום מבטחים ראשוני לאדם ומשפחתו. בעבודות המוצגות בתערוכה הבית והסכנה שלובים זה בזו ומערערים על המושג הראשוני של הבית כ'מקום מבטחים'. העבודות מתייחסות לזמניות הפיזית של המבנה לצד הזמניות של תכולתו האנושית והאיומים שאורבים בתוכו ובסביבתו. הן מאתגרות את תחושות הצופה ביחס לבית האישי והחברתי, ומעלות רגשות ומחשבות שלרוב מודחקות מחיי היומיום.

עבודותיה של אורית ישי מתייחסות להרס שנוצר בעקבות מלחמה, ולאופן שבו הוא הופך לחלק מחיינו עד כדי כך שאלה נדמים כאתר בנייה תמידי. בנוסף, היא בוחנת את חלוקת התפקידים שבין קורבן ומקרבן, הורס ובונה, וטשטוש הגבולות ביניהם. רון עמיר מתבונן על מרחב סיפי ופרוץ ובוחן את השוהים בו. מבטו רפלקסיבי בנוגע לזרות שלו ביניהם וליחסי הכוח בין המצלם למצולם. סיון אברג'יל וליהי חן מתייחסות למרחב האישי המוכר המשתנה ללא הכר, ולתחושת הביטחון המתערערת בעקבות חדירת הציבורי אל הפרטי. דניאל פרסאי מנסה לכונן שליטה על מרחב ארעי ומסוכן דרך המקום של הגוף ופעולתו. שירלי וגנר משתמשת בקולאז' ובצילום כדי להרוס ולבנות מחדש ייצוגים של נוף ישראלי אשר נצרבו בתודעה כזיכרון אישי או לאומי. יעל פרי מייצרת מציאות רב-שכבתית דרך שפה אדריכלית והקרנת וידאו המדגישים את הדינמיות של ההרס.

צילומי התערוכה
ירדן בן עמי