מרתונים של כתיבה למרצות ספיר

מרתון כתיבה הוא מודל חדש של עבודה יחידנית משותפת שלאחרונה תופס תאוצה בסביבות אקדמיות. בעקבות ההבנה שנשים חוקרות רבות חוות בדידות בעבודתן ותרות אחר אסטרטגיות של הנעה וקידום המחקר והכתיבה ואסטרטגיות של חשיבה משותפת. לאורך שנת הלימודים תשפ"א הקיימו פעמיים בשבוע, בין השעות 10:00-16:00 מרתונים של כתיבה לחוקרות דרך הזום בהשתתפות עשר חוקרות. ביוני התקיים מרתון כתיבה פיזי במכללת ספיר וכן בחודש יולי מרתון של שלושה ימים  בקיבוץ גבולות. במהלך המרתונים נוצרים היכרות ומפגש בין-אישי בין מרצות שונות במכללה ובכך הם מקדמים יצירה של קהילת חוקרות

מרתונים של כתיבה למרצות בספיר

במהלך השנה האקדמית הפורום המשיך לקיים זו השנה השלישית מרתונים של כתיבה עבור חוקרות במכללה. מרתון כתיבה הוא מודל חדש של עבודה יחידנית משותפת שתופס תאוצה בסביבות אקדמיות. בעקבות ההבנה שנשים חוקרות רבות חוות בדידות בעבודתן ותרות אחר אסטרטגיות של הנעה וקידום המחקר והכתיבה ואסטרטגיות של חשיבה משותפת, קיימנו לאורך כל השנה מרתונים של כתיבה לחוקרות. המרתונים נמשכים בין 10-6 שעות ובמהלכם נוצרים היכרות ומפגש בין-אישי בין מרצות שונות ובכך הם מקדמים יצירה של קהילת חוקרות. עם פרוץ מגיפת הקורונה הצורך לייצר מרחב של כתיבה עבור חוקרות שעובדות בבית הורגש ביתר שאת. מחקרים עדכניים כבר מצביעים על הקשיים שהציבו הבידוד החברתי והעבודה מהבית בפני נשים חוקרות ועל כך שמידת הפרודוקטיביות של חוקרות ירדה בחודשי המגיפה, אל מול גברים שדווקא הגבירו את קצב המחקר והכתיבה שלהם. פלטפורמת הזום איפשרה לקיים את המרתונים של הכתיבה בתדירות של מספר פעמים בשבוע ובמהלך חודש אוגוסט אף התקיים מרתון פנים אל פנים של שלושה ימים בירוחם, בו השתתפו תשע חוקרות.

בשנת הלימודים תשפ"א החלה לפעול קבוצת המחקר הרביעית: "חיים באי וודאות". מנחות את הקבוצה ד"ר סיגל נגר-רון מהמכללה האקדמית ספיר ופרופ' חנה הרצוג מאוני' תל אביב.

להלן קולה קורא לחוקרות בנושא חיים באי-ודאות

בחודשים האחרונים העולם כולו מתמודד עם מציאות של אי-ודאות בעקבות מגפת הקורונה.  תחומי חיים נרחבים, מבריאות, דרך תעסוקה ופרנסה, דפוסי שלטון, יחסים בין מדינות  ומארג היחסים החברתיים, מצויים בתהליכי שינוי עמוקים. דפוסים שהתגבשו במשך עשרות שנים בתחומי העבודה, האמנה בין האזרח והמדינה, הגבולות בין פרטי לציבורי ועוד - התערערו באחת. ואילו דפוסי התנהגות וסגנונות חיים ועבודה, שהיו בשוליים, כמו ריחוק חברתי, הוראה ולמידה מרחוק ועבודה מהבית, הפכו מקובלים.

מגפת הקורנה יצרה מצב קיצוני של חוסר ודאות בכל תחומי החיים. אך גם מציאות חיינו היומיומית טרום עידן הקורונה התאפיינה באי-ודאות. ברמת הפרט אי-ודאות מאפיינת תקופות מעבר במעגל החיים: סיום לימודים וכניסה לעולם העבודה, הורות ראשונה ועוד. מבחינה חברתית, הכלכלה הניאו-ליברלית והנסיגה ממדינת הרווחה, האיצו תהליכי הפרטה בכל תחומי החיים והשירותים הציבוריים, ויצרו מרחבים של אי-ודאות כלכלית, תעסוקתית, בריאותית, ביחסים בין א.נשים, ובמרחבים נוספים ההולכים ומתרבים. שאיפתנו וחתירתנו לביטחון ויציבות מעידים על נוכחותה הקבועה של אי-הוודאות המובנית בחיינו ועל ניסיונותינו המגוונים להתמודד עמה.

אולם אי-הוודאות איננה שוויונית וכך גם אפשרויות ההתמודדות עמה. אחת הפריווילגיות של אלו המשתייכות ומשתייכים לקבוצות הגמוניות היא מידה מצומצמת יותר של חוסר ודאות. לעומת זאת, אי-ודאות היא מנת חלקם הקבועה של רבים בשוליים החברתיים כמו עניים, מהגרים, אלה החיים על קו הגבול או תחת מלחמה וכיבוש.  המצב הנוכחי האיץ את הקיטוב החברתי והאיר את עומקו. כך למשל הנתון על עלייה בשכר הממוצע במשק בתקופת הקורונה מלמד כי נפגעי הפיטורים והחל"ת היו בעיקר בעלי השכר הנמוך במשק.

מצבי קיצון מאירים ומחדדים תופעות עומק. בסדנת מחקר זו אנו מבקשות להתבונן מחדש דרך פריזמת אי-הוודאות על החיים החברתיים בעבר ובהווה. אנו מבקשות לשאול אילו מבני עומק חברתיים ותרבותיים מעורבים במצבים של אי-ודאות? אילו תופעות/דפוסים מתחזקים ואילו אפשרויות חדשות נפתחות? מי נבנה מתנאי אי-ודאות? מי תורם להגברת אי-הוודאות והספק? כך למשל תחום הדעת החדש המתפתח - Agnotology - מכוון לבחינת האופנים בהם נזרעים ספקות בקרב הציבור ותפקידם של שחקנים שונים ביצירת אי-ודאות.
כיצד מתמודדים עם אי-ודאות ברמת המדינה, הקהילה והפרט? מה  תרומתה של התקשורת ביצירה ו/או התמודדות עם אי-וודאות? אילו סוגי מנהיגים וצורות מנהיגות צצים בתקופות של אי-וודאות? מהן האפשרויות למבט מחודש על מציאות אי-הוודאות שאפיינה ומאפיינת מהגרים, עניים ועוד? מהן המגמות של
התחזקות/היחלשות הקהילתיות והסולידריות, ומה מקומה של יזמות אישית וקהילתית בזמנים של אי-ודאות? סוגיות נוספות שעולות הן התחזקות ו/או התערערות של מבני שלטון ושיטות כלכליות בתקופות של
אי-ודאות, חיים בצל אי-ודאות מתמשכת ברמת הפרט (למשל מחלה קשה) וברמת הקהילה (חיים על קו גבול ומלחמה), אי-ודאות כהזדמנות לדמיון חברה אחרת, ועוד.

כדי השיב לשאלות אלו ולשאלות אפשריות אחרות הקשורות בחיים באי-ודאות, אנו מזמינות חוקרות מתחומי דעת שונים - היסטוריה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, גיאוגרפיה, כלכלה, ניהול, משפטים, תקשורת, מדע המדינה, קולנוע, אמנות, תרבות ועוד - להשתתף בסדנא.

הסדנא מתקיימת במסגרת זכיית הפורום הפמיניסטי במכללת ספיר במענק ות"ת לקידום נשים באקדמיה. הסדנא מיועדת לחוקרות בשלבים שונים בקריירה האקדמית שלהן. במסגרת הסדנא אנו חותרות ליצור שיח בין-תחומי, לעודד שיתופי פעולה מחקריים, ולקדם מחקרים אישיים. הסדנא תתקיים במשך שנתיים ובמפגשים תצגנה החוקרות את המחקרים וסביבם יתקיימו דיונים ויינתן משוב הדדי.  כמו כן מתוכנן כנס במכללת ספיר בתום פעילות הקבוצה וכן פרסום של פירות סדנת המחקר באסופה או בגיליון נושא בכתב עת.

השתתפות בסדנה מחייבת עבודה על מחקרים חדשים שטרם פורסמו והשתתפות פעילה ורציפה בכל המפגשים.  המפגשים יתקיימו במכללת ספיר*. מועדי המפגשים נקבעו לפי לוח השנה האקדמי בזמנים של חופשה מהוראה. ראנה פירוט בהמשך).  

הסדנה תונחה על ידי פרופ' חנה הרצוג, אוניברסיטת תל-אביב וד"ר סיגל נגר-רון, המכללה האקדמית ספיר. חוקרות המעוניינות להצטרף מתבקשות לשלוח הצעה לכתובת המייל sigalro68@gmail.com עד לתאריך האחד בנובמבר 2020. 

ההצעה, בקובץ אחד, תכלול:

• קורות חיים מקוצרים
• תיאור הפרויקט המוצע (בהיקף של עד 500 מילה)+ התייחסות לצפיות מהסדנא (עד 200 מילה).

לוח זמנים:

• הגשת הצעה: 1 נובמבר 2020.
• קבלת תשובה: 1 דצמבר 2020.

מועדי המפגשים בשנה"ל תשפ"א: יום ב', 25.1.21; יום ד' 24.3.2021; יום ב' 21.6.2021;   יום ב', 4.10.2021. שעות המפגשים 10:00- 17:30.
*יתכן שהמפגשים הראשונים יהיו בזום.

בסדנה זו ישנן 18 משתתפות ועד כה התקיימו שלושה ימים מרוכזים:

מפגש ראשון - 25 ינואר 2021 - היכרות, חשיפת פרויקטים והרצאות אורחות:
פרופ' חנה נווה, אוניברסיטת תל-אביב- "צער אינו משאיר סימנים. זה לא נכון מה שאומרים" – ודאות ואי-ודאות בספרות
פרופ' עמיה ליבליך, אוניברסיטת תל-אביב- מה בכלל ודאי? לקחים מ"קפה מוות"

מפגש שני - 24 מרץ 2021 - בסיס לדיון תיאורטי:
ד"ר סיגל נגר-רון, המכללה האקדמית ספיר- השדה הסמנטי של אי-הודאות.
ד"ר לימור סממיאן-דרש, האוניברסיטה העברית- תרחישים ודמיון עתיד לא ודאי.

מפגש שלישי - 21 יוני 2021 - יצירת תשתית תאורטית משותפת:
 פרופ'  אדריאנה קמפ, אוניברסיטת תל-אביב": אי-וודאות כמשילות: מחשבות על אי וודאות מפרספקטיבה של חקר הגירה ומהגרים"
ד"ר רעות ריינה בנדריהם, המכללה האקדמית ספיר - "מימשליות, מירחוב המדינה וטופוגרפיה אנכית"
במהלך אוגוסט צפוי להתקיים מפגש נוסף על בסיס וולונטרי, שיעסוק בכתיבה.

במהלך שנת הלימודים תש"פ גובשה קבוצת המחקר השלישית: "זקנה ומגדר" שהמשיכה גם בשנת הלימודים תשפ"א. מנחות את הקבוצה ד"ר גבריאלה ספקטור מרזל, המכללה האקדמית ספיר ופרופ' גלית נמרוד, אוניברסיטת בן גוריון.

להלן המפגשים שהתקיימו בשנת הלימודים תש"פ

מפגש ראשון, 6 בנובמבר 2019- המפגש התקיים במכללת ספיר. לאחר פתיחה רשמית של הסדנה (שכללה ברכה של פרופ' ניר קידר כנציג המכללה), התקיימו שתי הרצאות: "זיקנה, מגדר, גבריות: המקרה הישראלי"" (ד"ר גבריאלה ספקטור-מרזל), ו"עכשיו תורי? נשים מקדמות את פני המחצית השנייה של החיים" (ד"ר שרון רמר-ביאל, משתתפת בקבוצה). בהמשך היום התקיימו סבבי היכרות בין המשתתפות, והתקיים מפגש בקבוצות העבודה. קבוצות אלה, שנקבעו ע"י המנחות, מאגדות 3-4 משתתפות לפי תחומי מחקר קרובים ומהוות מרחב לעבודה משותפת, התייעצות וקבלת משוב לאורך עבודת הסדנה. לבסוף התקיימה שיחה על ציפיות המשתתפות מהסדנה ונקבעו נהלי עבודה.

מפגש שני, 3 בפברואר 2020- המפגש התקיים באוניברסיטת בן גוריון. חלקו הראשון כלל שתי הרצאות של מרצים אורחים, מומחים בתחום הגרונטולוגיה: פרופ' חיים חזן הרצה בנושא "מעבר לעקרון הרצף - על גבולות המגדר והגיל ומה שביניהם", ופרופ' אמיר כהן שלו הרצה בנושא: "עד שהגברת הזקנה (לא) תפסיק לשיר": ייצוגים של זיקנה נשית בקולנוע". בחלק השני של היום הוצגו שלושה מחקרים של משתתפות הקבוצה. הצגות המחקר התקיימו במתכונת הבאה: ראשית החוקרת הציגה את מחקרה, לאחר מכן שתי חברות קבוצת העבודה שלה שימשו כמתדיינות, ולבסוף הוקדש זמן לדיון וקבלת משוב מהמנחות ומהמשתתפות האחרות. בסוף היום התקיימה שיחה שבה כל משתתפת עדכנה בהתקדמות מחקרה.

מפגש שלישי, 1 ביולי 2020- המפגש התקיים בזום, לנוכח מגבלות הקורונה. הוא נפתח בהרצאה של פרופ' גלית נמרוד בנושא: "כלים להצלחה במציאות של publish or perish". ההרצאה ניתנה לבקשת חברות הקבוצה וכללה היכרות עם עולם הכתיבה האקדמית ועצות לפרסום. בהמשך היום היו שלוש הצגות מחקר של משתתפות הקבוצה, במתכונת הזהה לזו של המפגש השני. המפגש הסתיים בשיח במליאה, שבו סוכמה שנת הפעילות הראשונה והועלו ציפיות וכוונות להמשך העבודה המשותפת.
נוסף על שלושת מפגשי העבודה, התקיים מפגש רביעי (גם הוא בזום) שהוגדר כ"בונוס". מפגש זה הוקדש ליציאתו לאור של  ספרה של טל דקל, חברת הקבוצה, בנושא נשים וזיקנה בראי האמנות.  
כסיכום של שנת הפעילות של קבוצות המחקר תתקיים ב 15.9 סדנה בנושא: היכרות והתמודדות עם חסמים מגדריים באקדמיה בהנחיית ד"ר תמי רובל ליפשיץ חוקרת ויועצת ארגונית. הסדנה תעסוק בשוויון מגדרי באקדמיה, ותשלב בין הרצאה לבין דיון בקבוצות קטנות ומקום לרפלקסיה אישית. במהלך הסדנה יוצגו נתונים נתונים עדכניים על שוויון מגדרי באקדמיה מהארץ ומהעולם, תוך התייחסות גם להקשר התעסוקתי והחברתי הרחב שבתוכו האקדמיה פועלת. בנוסף, יוצגו ממצאי מחקר הבוחנים כיצד נוצרים פערים מגדריים בשלבים שונים של הקריירה האקדמית, תוך הרחבה על הטיות סמויות והאופן בו באות לידי ביטוי. לבסוףֿ, יידונו אופציות שונות להתערבויות לקידום שוויון והוגנות מגדרית באקדמיה תוך התייחסות למחקרים ארגוניים שבחנו את יעילותן.

בשנת הלימודים תשפ"א, השנה השנייה לפעילות הקבוצה, התקיימו ארבעה מפגשים ארוכים שכללו הצגות מחקר של חברות הקבוצה והרצאות, ומפגש נוסף אחד עם במאי של סדרה טלויזיונית על זקנים. בגלל מגפת הקורונה, כל המפגשים התקיימו בזום.

להלן פירוט המפגשים בשנת הלימודים תשפ"א:

מפגש ראשון - 12/10/20
במפגש זה הוצגו שני מחקרים של חברות הקבוצה:  ניצה דורי וגליה השרוני. לכל מחקר הגיבו שתי חברות הקבוצה המשתייכות לקבוצות העבודה של המציגות. בנוסף נפגשנו עם הגב' מיכל אורן, מנחת קבוצות של נשים מבוגרות במסגרת עמותת "נשים לגופן". מיכל הרצתה בנושא: "גוף, מיניות, זיקנה - בין גילנות עצמית לערך עצמי: תובנות מעבודה קבוצתית עם נשים מבוגרות". בסוף היום קיימנו שיחה קבוצתית על התקדמות המחקרים וחשיבה ראשונית לקראת פרסום וכנס של הקבוצה.

מפגש שני - 27/01/21
במפגש זה הוצגו שני מחקרים של חברות הקבוצה: גילה דנינו ומרים עבד אל-רחים. לכל מחקר הגיבו שתי מתדיינות חברות קבוצות העבודה של המציגות. בנוסף התקיימה הרצאה של פרופ' ניצה ברקוביץ מאוניברסיטת בן גוריון, בנושא:"סבתות מטפלות בנכדים: בין פמיליזם לניאו-ליברליזם". בסוף היום התקיימה שיחה קבוצתית ובה החוקרות עדכנו על התקדמות מחקריהן.

מפגש שלישי - 24/02/21
יום זה הוקדש לדיון בשלושה מחקרים של חברות הקבוצה: גילה יעקב, תמר לוז גרבר ותהילה רוזנצוייג פלדמן. לכל מחקר הגיבו שתי חברות קבוצות העבודה של המציגות. בסוף היום התקיים דיון בתוצרים המשותפים של הקבוצה.

מפגש רביעי - 05/07/21
 מפגש זה, האחרון של פעילות הקבוצה, נפתח בברכות של פרופ' ניר קידר, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים במכללה ושל פרופ' עינת לחובר, מהפורום הפמיניסטי במכללה ומי שמובילה את הפרוייקט של קבוצות החוקרות. לאחר מכן התקיימה הצגת מחקר של עינת ליבל-הס, ולה הגיבו שתי מתדיינות חברות קבוצת העבודה של עינת. בהמשך היום שמענו את ההרצאה: "היבטים גלויים וסמויים של מיננות וגילנות במכוני כושר", שהציגה מחקר של פרופ' אסתר הרצוג, מהמכללה האקדמית צפת, וד"ר אסף לב, מהקריה האקדמית אונו והמרכז הבינתחומי הרצליה.  בנוסף התקיים מפגש עם הגב' אסתר עילם, מהאימהות המייסדות והמובילות של התנועה הפמיניסטית של "הגל השני", ובעקבותיו התקיים דיון על אפשרויות השילוב בין אקדמיה לאקטיביזם.
בסוף היום קיימנו סיכום של הסדנה. המשתתפות ביטאו שביעות רצון גבוהה מהסדנה ומאופן ניהולה. לדבריהן הלמידה בסדנה היתה משמעותית והושם דגש על האווירה הנעימה והתומכת שנוצרה בין חברות הקבוצה והמנחות. כמו כן דנו בהכנות לכנס בזום שבו חברות הקבוצה יציגו את מחקריהן (מתוכנן להתקיים בחודש אוקטובר 2021 ) ולפרסום המשותף, שמתוכנן לצאת בצורת חוברת מיוחדת של כתב העת "גרונטולוגיה".

נוסף על ארבעת מפגשי העבודה, התקיים מפגש חמישי בחודש אפריל, שכלל הקרנת קטעים מהסדרה הטלוויזיונית "למי קראת זקן", ולאחר מכן שיחה עם במאי הסדרה .

את קבוצת המחקר "חפצים, ייצוגים, זיכרון" מובילות פרופ' נעמה שפי, המחלקה לתקשורת במכללת ספיר ופרופ' עדנה לומסקי-פדר, האוניברסיטה העברית.

קול קורא הופץ במהלך החודשים מאי-יוני 2018 והתקבלו לקבוצה עשרים פרוייקטים מחקריים. במהלך תשע"ט התקיימו שישה מפגשים ובמהלך תש"פ התקיימו ארבעה מפגשים.

במהלך תשע"ט התקיימו שישה מפגשים.

מפגש מס' 1 - התקיים ב-2 באוקטובר, 2018 במוזיאון ישראל וכלל הדרכה בתערוכה 'ימי חיים' של האמן הצרפתי כריסטיאן בולטנסקי העוסק בזיכרון בהנחיית האוצרת מירה לפידות והרצאה על ייצוגים ויזואליים מאת ד"ר רותי גינזבורג.

מפגש מס' 2 - התקיים ב-28 בדצמבר 2018, במהלכו התקיים סיור בשדרות ירושלים ביפו בהדרכת האדריכל שמוליק גרואג, החוקר את ההיסטוריה של מקטע בשדרה.

מפגש מס' 3 - התקיים ב -27 בינואר 2019 במכללת ספיר. במסגרתו הוצגה הרצאת מבוא לשיטות מחקר חזותי על ידי אורנה ועדיה. והרצאה "החזרה לחיים של הדומם" מאת פרופ' תמר אלאור. בהמשך המפגש הוצגו מחקרים של משתתפות הקבוצה: בשמת איבי (פינות זיכרון ביתיות); תגובות – ד"ר יעל גילעת ד"ר ותמר ערב; ד"ר טל דקל (אמניות מהגרות רוסיות בישראל); תגובות – ד"ר איילת כהן וד"ר עינת לחובר.

מפגש מס' 4 - התקיים ב-5 באפריל 2019. במהלכו התקיים סיור מודרך במוזיאון הטבע של אוניברסיטת תל-אביב בהנחיית האוצרת פרופ' תמר דיין.

מפגש מס' 5 - התקיים ב-1 ביולי 2019 במכללת ספיר. המפגש כלל הרצאה של עדי פורטוגז, פרויקט הארכיונים הקהילתיים. כמו כן, הוצגו שלושה פרויקטים של חברות הקבוצה ותגובות לפרוייקטים ודיון בקבוצה: הצגת מחקר של תמר ערב (תרבות חומרית בחוויית הפליטות של נשים וגברים); תגובות – ד"ר ניצה קרן וציפי ליפשיץ; הצגת מחקר של רות אפלבאום (גרפיטי על חומת ההפרדה); תגובות – ד"ר איילת כהן וד"ר רותי גינזבורג; הצגת מחקר – אורנה ועדיה (מפות ככלי להבניית וייצוג הזיכרון: מהיסטוריה אוראלית למיפוי שכנגד באמצעות המדיה המרחבית החדשה בקרב הבדוויים בנגב); תגובות – ד"ר ענבל בן-אשר גיטלר ופרופ' אפרת בן-זאב.

מפגש מס' 6 - התקיים ב-13 בספטמבר 2019 וכלל סיור מודרך בבית העלמין טרומפלדור בתל-אביב בהנחיית צור שיזף.

להלן הפירוט של מפגשי תש"פ

פגישת מחקר, 23 באוקטובר 2019, מכללת ספיר- בפגישה זו הוצגו המחקרים של איילת כהן, גלית דנינו, ניצה לבבי, עינת לחובר וענבר בן-אשר גיטלר. בפגישה זו הוצע למשתתפות להתארגן למושב בכנס של האגודה ללימודי ישראל שיתקיים בסוף יוני בניו אורלינס. הצענו את המושב שהתקבל אך נוכח הקורונה – הכנס בוטל.

סיור מודרך, 13 בדצמבר 2019: בעקבות אריה שרון- מוזיאון תל-אביב, סיור בארכיון המוזיאון עם דיקן הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל-אביב ומנהל הארכיון פרופ' ערן נוימן, אוניברסיטת תל-אביב. לאחר מכן התקיים סיור עירוני בעקבות עבודותיו של האדריכל אריה שרון בהנחיית ד"ר ענבל בן-אשר גיטלר.

פגישת מחקר, 10 בפברואר 2020, מכללת ספיר- בפגישה זו הוצגו מחקריהן של מיכל מן, ציפי ליפשיץ, ניצה קרן, שולמית מנצורה-חשן ויעל גילת.

סיור מודרך, 24 באפריל 2020 (בוטל בעקבות הסגר) - סיור במוזיאון העיר חיפה, תערוכה על יצירת הזיכרון של מהומות ואדי סאליב.

פגישת מחקר, 22 ביולי 2020. המפגש במכללת ספיר בוטל ובמקומו התקיימו שלושה מפגשי זום - במפגשים הוצגו מחקריהן של עדנה לומסקי-פדר ואפרת בן-זאב, אושרת רביבו, רחל גץ-סולומון ונעמה שפי.

פגישת מחקר בזום, 9 בספטמבר 2020. במפגשים אלו יתקיים דיון על המאמרים שהוגשו על ידי המשתתפות.

את קבוצת המחקר "יחד ולחוד: פרט, קהילה ומדינה" הובילו ד"ר טלי מרגלית, מביה"ס למשפטים במכללת ספיר, בשיתוף עם פרופ' צילי דגן מביה"ס למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.

בהמשך לפעילות בתשע"ח, במהלך תשע"ט התקיימו ארבעה מפגשים אשר התסיימו בתום אותה שנה.

מפגש מס' 1 - 13 בספטמבר 2018: בחלקו הראשון של המפגש התקיים דיון בחשיבה ובמחקר אודות מהותה של הקהילה בהנחייתם של שי שטרן ונעמי סילמן. בחלק השני הוצגו שלוש מחברות הקבוצה שהן תלמידות מחקר את הצעות המחקר שלהן (איילת רייטן, נועה אברון ברק ואפרת בן שושן גזית). סה"כ 13 משתתפות במפגש.

מפגש מס' 2 - 20 בפברואר 2019: חלקו הראשון של המפגש הועבר ע"י פרופ' יובל פלדמן ועסק במחקר על אודות הקשר בין פרט וחברה במסגרת גישות בפסיכולוגיה חברתית ובכלכלה התנהגותית. בחלק השני התקיימה סדנא בה נדונו שלוש טיוטות של פרקים/מאמרים של חברות הקבוצה: מורן נגיד הציגה פרק מעבודת הדוקטורט והגיב שי שטרן, אורנה אליגון דר ונעמי לבנקורן הציגו טיטת מאמר והגיבה להן נעמי סילמן, טלי מרגלית הגיבה להצגת המאמר של נורית צימרמן. סה"כ 14 משתתפות במפגש.

מפגש מס' 3 - 20 ביוני 2019: מפגש מיוחד עם פרופ' פנינה להב מאוניברסיטת בוסטון, שהציגה פרק מהביוגרפיה של גולדה מאיר העומדת לצאת לאור בשנה הבאה. התקיים דיון מעמיק בסוגה של ביוגרפיה היסטורית ובשאלת מקומה של האישה בקיבוץ ובפוליטיקה של תנועת העבודה. במפגש התארחו גם פרופ' אורית רוזין מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' רות הלפרין קדרי מאוניברסיטת בר אילן. סה"כ 11 משתתפות במפגש.

מפגש מס' 4 - 11 בספטמבר 2019. בחלקו הראשון של המפגש, ולקראת הבחירות לכנסת, נועה קברטץ-אברהם ואורנה כהן תצגנה את מחקריהן העוסקים בעבודת הכנסת ובהצבעה לכנסת הראשונה. יגיבו - ד"ר שירלי נווה ועו"ד שלומי בלבן. בהמשך תציג ד"ר תמי קריכלי כץ מאוניברסיטת תל אביב גישה מחקרית לסוגיות של אמהות ואפליה. בחלקו האחרון של המפגש יוצגו שני מחקרים נוספים ע"י חברות הקבוצה ד"ר אורית גן וד"ר שוש דוידסון. ד"ר גליה שינבויים תגיב. סה"כ 10 משתתפות בקבוצה.