נושמת חופש
על גג ביתה – מגבול, קצה וסִפֹּו של הבית – מתבוננת נסרה אזברגה אל המרחב הנפרש סביבה, זה הנשקף וזה המדומיין. במיצב הוידיאו הפואטי והנוגה "נושמת חופש", תחת קול שירתה בערבית העוטף באינטימיות את החלל, מוצגים בדממה פסטוראלית דימויים נעים של כביסה מתבדרת קלות ברוח, תנועת מעופן של יונים או מראהו הזוהר של הירח לעת ליל. בעדינות זהירה ומופנמת, יוצרת אזברגה מרחב סובלימציה לחוויית חיים ולמאווים של אישה יחידה, הכבולה במגבלות סף הנראות והשיח של חברה מסורתית.
