ההיסטוריון והאינטלקטואל אלי כדורי
אלי כדורי (1926-1992) היה מהבולטים שבחוקרי המזרח התיכון המודרני באקדמיה הבריטית אחרי מלחמת העולם השניה. בהכשרתו היה מדען המדינה ובשנות הששים גם חוקר לאומיות מוביל לצד עמיתים במחלקה לממשל ב- London School of Economics (LSE) כמו ארנסט גלנר ואנתוני סמית' - שאיתם גם התווכח. כדורי היה בן למשפחות האליטה היהודיות בבגדאד שההיסטוריה שלהן קשורה הדוקות להיסטוריה של האימפריה הבריטית במזרח התיכון ובמזרח הרחוק. בכתביו ההיסטוריים עסק בהיסטוריה פוליטית ואינטלקטואלית של בריטניה במזרח התיכון ושל הלאומיות הערבית. בדברי אציג את הביוגרפיה שלו, את עולמו התרבותי וכמה מתפיסותיו. כדורי נחשב להיסטוריון שמרן, ואוריינטליסט ויחד עם זאת בביוגרפיה שלו ובתפיסותיו הוא שבר נרטיבים וקטגוריות מודרניסטיות באופן שמתכתב עם מגמות ביקורתיות בשיח האקדמי כמו פוסטקולוניאליזם, ביקורת החילון והמודרניזציה ואפילו פוסטציונות. בדברי אדגים כל זאת ואבקש לטעון כי מסורתיות, כהקשר תרבותי יהודי מודרני אופייני לקהילות יהודיות במזרח התיכון, אך בעיקר מסורתיות כאמצעי אנליטי, עשויה להסביר את מורכבות עמדותיו. לכך ניתן להוסיף את הביוגרפיה של כדורי כיהודי-ערבי שחווה מעברים תרבותיים ופוליטיים בין עבר ועולמות אימפריאליים לבין הלאומיות בעיראק של שנות השלושים והארבעים של המאה העשרים.
מרצה | ד"ר חיה במבג'י-סספורטס, אוניברסיטת בן גוריון ומכללת ספיר
חיה במבג'י-סספורטס היא עמיתת הוראה במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון. בעבר לימדה במכללת אחווה ובאוניברסיטה הפתוחה. עבודת ה-מ.א. שלה עסקה בהבניית השיח של בעיית הפליטים הפלסטינים בממסד הישראלי בשנים 1952-1949, בעיקר בקרב המומחים לענייני ערבים. עבודת הדוקטורט עסקה בנושא שונה לחלוטין: ניתוח ההיסטוריוגרפיה המזרח תיכונית של ההיסטוריון והאינטלקטואל היהודי אלי כדורי. חיה היתה מהעורכים הראשונים של כתב העת ג'מאעה, שהינו כתב עת מוביל בלימודי המזרח התיכון בישראל. היא המתאמת האקדמית של מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה באוניברסיטת בן גוריון, וממייסדי הפורום לחקר יהודים נוצרים ומיעוטים בתרבויות האסלאם, שהוקם במחלקה ללימודי המזה"ת שם.