רקע
בשנים 1946-1920 הגיעו לארץ ישראל למעלה מ-411,000 יהודים. כ-12% מהם היו אנשים מעל גיל 51, וביניהם ציונים ותיקים שהקדישו שנים רבות לקידום והפצת הרעיון הציוני במולדתם. התפתחותה של הלאומיות באירופה מסוף המאה ה-18, מעידה על קשר הדוק בינה ובין גבריות, אך הגבריות לא נכרכה עם זקנה, להפך. העדפת הנעורים על פני הזקנה הגלותית, נתפשו כתנאי הכרחי לחידוש פניה של האומה, ובארץ עוצב האידיאל התרבותי של הגבריות בדמותו של החלוץ הצעיר, החזק, עובד האדמה והפועל למען הקולקטיב. בהרצאה זו אדגים את החיבור שבין מגדר: גבריות-  וגיל: זיקנה, כפי שהוא עלה אצל הציונים הותיקים, ומתוך כך אצביע על דגם של גבריות מזדקנת שהתפתח בישוב.

שיטה
ניתוח עיתונם של הותיקים- 'הד הציוני הותיק', ששימש במה לביטוי מחשבותיהם על חייהם בארץ, חשף ייצוגים של זקנה גברית בציבוריות היישובית. כמו כן נעשה שימוש בעיתונות הישוב הכללית ובמסמכי ארכיון של הציונים הותיקים, שמדגישים ומגבים את התמות המרכזיות שעלו בכתיבתם.  

ממצאים
הציונים הותיקים הכירו בזקנתם, והפנמת קטגוריית הזהות הזו, הניעה אותם להקים אגודות של ציונים ותיקים ולפעול למען עצמם. האגודות ביקשו להעלות לסדר היום הציוני את תביעות הותיקים להכרה בתרומתם למפעל הציוני מחד, ובקשתם לעזרה בחיים בארץ מהצד השני. הותיקים הציגו גבריות מזדקנת, עירונית ועסקנית, שטיפחה את עברה, ובו בזמן חיפשה את מקומה בהווה היישובי. ייצוגי הגבריות שעלו מכתביהם התבטאו בנושאים כמו: הגירה ועבודה בגיל זקנה, גולה וארץ ישראל, וציונות נשית זקנה מול ציונות גברית זקנה.

מסקנות
ההתאגדות על בסיס גיל היתה אחד מביטויי הזקנה שהופיעו בישוב במהלך שנות השלושים, והיא העידה כי אנשים ביקשו להזדקן בחברת מי שאיתו הם חלקו את עברם. נראה כי הישגיהם הממשיים של אגודות הותיקים היו מוגבלים, אך הפומביות שנתנו לזקנתם, העלתה שלזקנה יש מגדר, גברי במקרה זה, ושגבריות אינה רק חלוציות צעירה, אלא יש לה גם גרסה זקנה. לא רק גבריות זקנה הציעו הציונים הותיקים, כי אם גם לאומיות זקנה שסביבה הם התאגדו, עליה הם כתבו בעיתונם, והיא ששימשה חוט מקשר בין חייהם בגולה לחייהם החדשים בארץ כגברים מזדקנים.    

ד"ר גליה השרוני היא עמיתת מחקר והוראה בחוג ללימודי ישראל שבאוניברסיטת חיפה. תחומי מחקרה הם היסטוריה של ילדים וילדות, וחיי יום יום בארץ ישראל של שלהי המאה ה-19 וראשיתה של המאה ה-20, וכן גרונטולוגיה היסטורית – זיקנה וזקנים בארץ ישראל המנדטורית.