כנס המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית לציון 50 שנה למערכת בתי הדין לעבודה בישראל

בתי הדין לעבודה מהווים במה מרכזית ואמצעי חשוב להסדרת יחסי העבודה בין עובדים למעסיקים ולמימוש הזכות לעבודה, הזכות לקיום בסיסי בכבוד וזכויות אדם נוספות.
הכנס השני של המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית בספיר, שנערך לאחרונה, כלל תכנית מרתקת בנושא. הכנס נפתח בהרצאתו של פרופ' גיא דוידוב אודות הקמתם ומהותם של בתי הדין והאתגרים עימם הם יתמודדו בעתיד. לאחר מכן, המושב הראשון עסק בנושא המצוי בליבת הדיון אודות מיקומם של בתי הדין: "בתי הדין לעבודה או 'בתי הדין לעובדים' או 'בתי דין למעסיקים'?". במושב השתתפו דוברות ודוברים שיצגו זוויות הסתכלות שונות וביניהם נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, כב' השופטת ורדה וירט-ליבנה.

המושב שחתם את הכנס עסק בנושא העומד במרכז העניין הציבורי: "מגמות ותמורות בשוק העבודה" והשתתפו בו חוקר במשפט העבודה, חוקרת בתחום שוק העבודה וחוקר-עתידן שהרצה מרחוק באמצעות רובוט.

מארגן הכנס, ד"ר שמעון-ארז בלום: "בית הדין לעבודה הוא מוסד משפטי יוצא דופן הן במתכונתו האירופאית בעיקרה, הכוללת בין היתר נציגי ציבור לצד שופטים מקצועיים והן בעמדותיו האקטיביסטיות לאורך השנים שהביאו לא פעם לביקורות נוקבות שהועלו כנגדו על-ידי גורמים פוליטיים, משפטיים וכלכליים משמעותיים. בחלוף יובל שנים להקמת מערכת בתי הדין לעבודה, מטרתו המרכזית של הכנס היתה לבחון את פעילותו ומעמדו של בית הדין, כשחקן רב השפעה בזירה הציבורית לגבי הסדרת יחסי העבודה וזכויות אדם תוך בחינת דפוסים מתהווים של שוק העבודה העתידי."

ביום ו', 11/01/2019, התקיים במכללה האקדמית ספיר "כנס ספיר על עתידה של פוליטיקה אחרת", אשר מתקיים זו השנה החמש עשרה. הכנס השנה עסק בשאלה 'הדמוקרטיה לאן?' והעלה סוגיות שונות הקשורות במתחים בין מנהל, משפט ופוליטיקה בישראל. את אולם הכנס מילאו סטודנטים מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית בספיר, מרצים ואורחים.

את הכנס פתח ד"ר אורי לב, ראש המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית בספיר. ד"ר לב הציג את המשתתפים בכנס, בראשם כבוד השופט אליקים רובינשטיין, ויו"ר מליאת הפתיחה, ד"ר חנה כץ. ד"ר לב דיבר על הוויכוח העז בין שתי עמדות לגבי חלוקת הסמכות והכוח בדמוקרטיה הישראלית. בצד אחד יש את אלו הטוענים שהדמוקרטיה הישראלית, הכוללת מוסדות שמגבילים את כוחם של נבחרי הציבור, היא תחת מתקפה וחשוב לשמרה. ומנגד, יש הטוענים, שהמבנה הנוכחי הכולל את אותם מוסדות, מונע ביטוי של רצון העם ונבחריו. מטרתו של הכנס היא ללבן חלק מן הסוגיות שעולות בוויכוח חשוב זה. ד"ר לב הראה שבשתי העמדות יש סיכויים וסיכונים שצריך להיות ערים להם.

ד"ר יופי תירוש, ראשת בית הספר למשפטים בספיר התייחסה לסוגיית המתח וסיכמה: "הכותרת של הכנס קולעת במיוחד בעיניי, כי המילה הראשונה שלה מחזיקה כפל משמעות: ״מתחים בין מנהל, משפט ופוליטיקה בישראל״. המתחים שמדובר עליהם היום הם גם מתחים רעיוניים, כלומר מחלוקות ברומו של עולם על חזונות ומודלים מתנגשים, אבל גם מתחים ממש, דוגמת יחסים, אמירות ומעשים שהמילה מתח היא אולי אפילו עדינה מידי כדי לתאר אותם. במלים אחרות, משמעות אחת של מתח היא מחלוקת על ה״מה״, ומשמעות שניה היא שה״איך״ מתוח מאוד. אולי אפילו מתוח מדי."

בהרצאת הפתיחה, כבוד השופט רובינשטיין ריתק את הקהל בהתייחסותו לפועלו של בית המשפט הישראלי ולעיסוקו בנושא השוויון, על כל היבטיו. לסיכום טען רובינשטיין כי "בית המשפט אינו מושלם. הוא יכול לטעות. הוא מורכב מחומר אנושי, למעשה משתדלים לשקף במינויים את החברה הישראלית על כל גווניה. מדובר בנכס אסטרטגי למדינת ישראל. מדינות בעולם רוכשות כבוד גדול לבית המשפט הישראלי".

הכנס הסתיים בפאנל מרתק בו לקחו חלק כבוד השופטת נחמה נצר (בדימוס), עו"ד גיל ברינגר, יועץ שרת המשפטים לענייני כנסת וממשלה ומרכז ועדת שרים לענייני חקיקה וד"ר גיא לוריא, חוקר בתכנית להגנה על ערכים דמוקרטיים ובתכנית לרפורמות במדיה במכון הישראלי לדמוקרטיה. הפאנל עסק בנושא המתח בין שומרי הסף לנבחרי הציבור ועצמאות מוסד היועץ המשפטי לממשלה.

לסיכום, ד"ר אורי לב: "הכנס השנה עסק בסוגיה בוערת שנמצאת במרכזו של סדר היום הציבורי, להכרעה בסוגיה זו תהיה משמעות גדולה לעתידה של הדמוקרטיה בישראל. הכנס משתדל לייצר דיון פתוח ומייצג ונדמה לי שהכנס השנה עשה זאת בצורה מצוינת. בסופו של יום הכנס מהווה את גולת הכותרת של המאמצים של המחלקה לעורר מודעות לשאלות חברתיות ולעודד מעורבות פוליטית וחברתית כחלק בלתי נפרד מחיי האקדמיה."