ישראל | 1998 | 46 דקות | עברית | דוקומנטרי | תרגום לאנגלית

דרך בן צבי היא הכתובת של המכון היחיד בישראל לרפואה משפטית. 2,500 גופות מגיעות מדי שנה למכון לחקירת סיבת המוות. מיותר לציין שהגופות שנשלחות לבדיקה שלאחר המוות לא מצאו את מותן באופן טבעי. הסרט עוקב אחר המתרחש באבו כביר, המקום והאנשים שחוקרים את המוות בישראל, כמו אלי שעבד בחברת פרסום, חן שהבין שרפואה זה לא מה שהוא בדיוק חלם, וללוי הקומוניסט פשוט נתנו הוראה. 
סרט קשה לצפייה אך ספוג בהרבה הומור שחור ורגעים אבסורדיים, כשהמתח בין הטאבו וחילולו, בין הדוחה לאפשרי, מניע את הסרט. המהות האלימה של החברה הישראלית פורצת כמעט מכל סצנה. המכון עצמו הוא כעין מראה אכזרית, שמוצבת במקום הכי פחות מחמיא. קשה אולי להתבונן בה, אבל מסקרן.
 

הפקה: עידו צוקרמן
צילום: טובי הוכשטיין
עריכה: בועז ליאון
עיצוב פסקול: אביב אלמדע