אוצרות
נוי חג'בי, שרי בלוך, ליזי עטיה, גאיה פולק, דנה מוסקוביץ, נופר טסמה ועולא אלקרנאוי.
אמניות
אתי אברג'יל, רותי הלביץ-כהן, אורלי הומל, רקפת וינר-עומר.
נושא התערוכה "השמים נפלו עלי" משקף את תחושת הכאוס, השיבוש והפרת שגרת חיי היומיום אצל תושבי עוטף עזה וכן את תחושתן הסובייקטיבית של הסטודנטיות בקורס אוצרות.
שם התערוכה נגזר מציורה של רותי הלביץ-כהן שמעבירה ביצירתה את בלהות ההוויה הישראלית בתמציתיות ובראשוניות שעוצמתה כעוצמת ציורי ילדים וסיוטי מבוגרים כאחת. הדמויות ביצירתה גרוטסקיות, א-מיניות ומאגיות, הן תלויות הפוך כשהראש כלפי מטה. המצב ההפוך הוא עיסוק פיזי וגופני של התפרקות וחיבור מחדש, חוויה שמותחת ולוקחת אל הקצה ומערערת את האיזון של הגוף.
אורלי הומל עוסקת בפער שבין נוכחות הגוף ביצירת האמנות לבין חסרונו. עלי צמחים גדולים חודרים מבעד לקיר, לבנים ומוקפאים. הקפאת מוות, הכול נעצר וגם הצומח חדל מצמיחתו הירוקה. בפינה אחרת בתערוכה נתלה כיסא ועליו עציץ הפוך מהתקרה, קפוא בלבן ומרמז על כאוס ושיבוש בחלל.
אתי אברג'יל מציבה בחלל הגלריה סבכה שסוגרת חלל, חוסמת מעבר, מקימה מחסה ומקלט. המחיצה מייצרת הפרעה, מחסום ומכשול ומבטאת שאיפה תמידית למצוא מרחב מוגן.
ציוריה של רקפת וינר-עומר מבטאים עולם של כוחניות מינית, אסתטיקה נמוכה, כעס והתרסה. הציור שלה הוא אקספרסיבי, מתחיל בשרבוט שכמו נלקח ממרחב הרחוב מוצף בחומריות וצבעוניות, עולה על גדותיו. היא משתמשת בטכניקה של טפטוף, כדמעות הזולגות על פני הציור המבטאות עצב ואי נחת מהמצב הקיים.
צילומי התערוכה
דן ברדוגו
