אוצרות
ספיר אפרים, לי ששון, ברית בר נתן, הדס שרלי כהן, יוסרה אבו כף.
אמן
זאב אנגלמאייר בדמות שושקה
במהלך אירוע הפתיחה הסתובב האמן ברחבי מכללת ספיר, כשהוא לבוש בדמותה של שושקה ונפגש עם באי הקמפוס.
כשאנגלמאיר לובש על גופו את שושקה, נוצרת סימביוזה בין יצירתו האיורית לבין זהותו כאדם, והם הופכים לאחד. האמן רועי רוזן, שעוסק גם הוא בייצור של זהויות בדויות, טען כי יש שתי אפשרויות: או להעמיד פנים שאתה מישהו אחר, או להעמיד פנים שאתה באמת אתה. כלומר, הזהות היא מראש בדויה. אצל האמן נשאלת השאלה היכן עובר הגבול בין זהותו כיוצר לבין זהותו ה"אמיתית", שגם היא סוג של בדיה, של סיפור שאנו מספרים לעצמנו מי אנחנו. הדמות הבדויה, המצוירת, שאנגלמאיר לובש על גופו, היא דרך לנכס לעצמו זהות חדשה, טאבולה ראסה, כמו לוח חלק, אישה ללא בגדים, ללא זהות ספציפית, ללא התניה חברתית ותרבותית. כשהוא לבוש בדמותה של שושקה הוא חופשי לפעול ולומר את אמירותיו מהמקום הנקי ביותר. ייצוג האני באמצעות תחליף של גוף שהוא תותב מלאכותי, מעין בובה, מסכה, מאפשרת לאמן לנדוד מחוץ לעצמו, ליצור פיצול של הזהות, לייצר מורכבות, ולהשתחרר מצווי החברה ומוסכמותיה.
שושקה עושה מחאה, אך היא עושה זאת באהבה. היא מצטלמת בגאווה, בחיוך ובעליזות. היא עשויה מספוג נעים, מצוידת בנעלי עקב אדומות ומחלקת חיבוקים לכל מי שרוצה. היא ממצה את הפוטנציאל שלה בכך שהיא מאפשרת לבורא שלה, לאמן, לצאת במעשי אמנות מחאתיים. שושקה יוצרת אמנות אקטיביסטית שקוראת לסובלנות, שיוצאת נגד גזענות והסתה מכל סוג. היא יוצאת נגד הדרת ערבים, נגד הדרת פליטים, נגד כפייה דתית ונגד אלימות מגדרית ומאפשרת ליוצר שלה לבטא את האמת הפנימית שלו, מתוך שמחה ואהבת אדם.
שושקה נוצרה כדמות קומיקס במגזין "סטיות של פינגווינים" בשנות ה-90 .דמותה צוירה בקו מחוספס ופרימיטיבי והפכה לאחת מהדמויות המוכרות והאהובות במגזין, ולדמות המזוהה ביותר עם יוצרה, זאב אנגלמאיר.
בתערוכתו "הארץ המובתחת" בבית העיר תל אביב, 2016 ,הופיע אנגלמאיר לראשונה בדמותה של שושקה, כשנולד מצדפה ברחבת בית העיר. מאז שושקה הפכה לחלק קבוע ומשמח מהנוף המקומי, היא משוללת עכבות, חופשיה והרפתקנית. העירום הוא ביטוי סימבולי להשלת מחסומים. שושקה היא האלטר אגו של אנגלמאיר, כשהוא עוטה אותה על גופו, הוא משיל את זהותו הגברית, הביישנית והכבולה במוסכמות החברה, ומרגיש חופשי וחסר מעצורים. בראיון למאקו אמר: "אני עצמי אדם מתלבט, תמיד חושב על ההשלכות, אבל כשאני שושקה אני לא חושב על כלום, פשוט עושה מה שבא לי".
שושקה הפכה לאמנית אקטיביסטית במאבק נגד הסתה וגזענות. פעולותיה גרמו בין היתר להסרה של קמפיינים גזעניים שהופצו לקראת הבחירות המקומיות בתל אביב ורמלה. המודעה המאוירת שיצרה מקדמת סובלנות תחת הסיסמה "זה אנחנו או אנחנו". פעולותיה התרחבו לערים נוספות ופורסמו בארץ ובעולם.
זאב אנגלמאיר הוא אמן ומאייר, יצירתו נפרשת על פני שלושה עשורים, בין היתר אייר ל"ידיעות אחרונות", יצר ספרים מאוירים, פתיחי אנימציה לטלוויזיה, ומגזינים ופנזינים עצמאיים. אנגלמאיר נחשב ל"ילד הרע" של עולם הקומיקס הישראלי, ואינו נרתע מלעסוק בנושאים הנחשבים לטאבו. יצירותיו מתאפיינות בהומור פרוע ובסגנון איורי חזק וחריף.
צילומי התערוכה
אדוה אודיה עוגן
