משתתפות: עולא אלקרינאוי, נופר אליאס טסמה, שרי ברוך, נוי חג'בי, דנה מוסקוביץ', ליזי עטיה, גאיה פולק
הנחייה: סמדר לוי, שי איגנץ, מיכל שמיר
2020 תערוכת בוגרות של ביה"ס לאמנות חברה ותרבות במכללת ספיר, מורכבת משבע תערוכות יחיד של שבע בוגרות ביה"ס המציגות בשני חללי תצוגה במכללה. התערוכה כוללת שבע תערוכות יחיד של ציורים, מיצב פיסולי, מיצב וידיאו פרפורמנס ומיצב וידיאו וסאונד. אלה הם שבעה גופי עבודות אישיים ונשיים מרובדים, שכל אחד מהם מציג חוויה חזותית ייחודית, שדרכה ביקשה כל בוגרת להעניק נראות לבלתי-נראה וקול לדבר שלא ניתן לשמוע.
סמדר לוי אוצרת התערוכה כותבת על העיסוק באישי העולה מן העבודות גם כבחירה של כל אחת מהבוגרות בא-פוליטיות ובא-זהותנות: "לפני כשנתיים, לקראת הביקורות והתערוכה של סוף לימודי שנה ב' שלהן, פרסמו מי שכיום הן הבוגרות הזמנה בזו הלשון: 'אשכנזייה, פיליפינית, אתיופית, אמריקאית, תימנייה, מרוקאית ובדואית. זו לא התחלה של בדיחה, זו פתיחה של תערוכה...' שנתיים אחרי, עם הגיען אל ההתנסחות האישית-האמנותית הראשונה על סף המעבר מפרק לימודי האמנות בחייהן ואל מול תחילת התאזרחותן בעולם האמנות והתרבות, הן הסירו מעליהן כל תביעה זהותנית המצופה מהן (לכאורה)."
האוצרת אף מסתכנת וטוענת, שייתכן שלא רק לימודיהן בבית ספר הממוקם באזור גבול לא-שקט המרוחק גם ממרכז הסצנה האמנותית, אלא גם הבידוד החברתי והיצירתי הכפוי בשל מגפת ה- covid-19 – שבצילו הן עבדו בחודשים האחרונים – זימן לסטודנטיות את ההזדמנות לנהל עם עצמן דיאלוג אמנותי מופנם ואישי, נטול הנפת דגלי זהות או הצהרתיות פוליטית. אלה, אם ישנם בעבודות, נמצאים בהכרח בשל המבט הצופה בהן.
צילום העבודות: דן ברדוגו
