אוצרות: הסטודנטיות אלה דוידוביץ, לי נגאוקר, ניראל זכות, עמר תמיר, פאטמה אבו פרח, פז פינקלשטיין ושרה אבו כף בהנחיית לאה אביר.
על התערוכות
תערוכותיהן של אמירה זיאן וליילה רוז ברי יוצגו יחד ויכללו עבודות צילום, וידאו, מיצב, פיסול וסאונד. ההחלטה לשלב בין התערוכות היא של אוצרות התערוכה, סטודנטיות שנים ג' וד' בבית הספר לאמנות בספיר. נקודת המוצא לשתי התערוכות היתה אמנות מבוססת מחקר, שעוסקת במוסכמות של הנושא, והתערוכות בסופו של דבר מייצרות שני עולמות שונים הנוגעים לתפישות, מחשבות, מגדר, שיוך חברתי ומשפחתי ועוד.
בלב התערוכה 'אָבְּסִינְתְ׳' של ליילה רוז ברי תוך התכתבות עם מסורות אסתטיות של גותיקה ופאנק, המיצב שמכונן את התערוכה מניח מרחב ביתי אילם אשר מאופיין בסטריליות עתידנית לצד דקדנטיות, דרך מחקר חומרי של אצות, חפצי נוי, ודימויים שיוצריהם אמביוונטיים/אנונימיים.
עבודות הצילום של אמירה זיאן הן חלק מהסדרה "מעבר לגוף", שבתהליך יצירתה היא יצאה למחקר מרתק אודות גלגול הנשמות באמונה הדרוזית. על פי מסורת זו, בעת המוות, עוברת הנשמה מיד לגופו של תינוק שנולד באותו הרגע, ומתחילה את דרכה בחיים חדשים. התהליך כלל מחקר עיוני, שיחות וראיונות, והוליד סדרה של דימויים רבי מיסתורין. האמנית מתארת: "העבודות שלי הן תגובה לשתי הסביבות שאני קרועה ביניהן: המודרניות והמסורתיות".
ליילה רוז ברי היא אמנית רב תחומית העוסקת במיצב, מיצג, וידאו ארט וכתיבה. סיימה בהצטיינות את בית הספר לאמנות מנשר, זוכת מלגת הצטיינות באומנויות של קרן אמריקה-ישראל, ולקחה חלק בתכנית המחקר של בית הספר לתיאטרון חזותי. עבודותיה הוצגו בארץ ובחו"ל.
אמירה זיאן היא בוגרת התוכנית לאומנויות והתואר השני באמנות באוניברסיטת חיפה. זיאן פועלת בצילום מבוים, בו היא מדגישה את היעלמותם של דמויות והבלטת התהליך בעזרת אובייקטים פיזיים. יצירותיה של זיאן עוסקות פעמים רבות בנשים מהחברה הדרוזית הישראלית, לצד היבטים חברתיים אחרים כמו זהות ומגדר בתרבות העכשווית.
צילומי התערוכה
שקד זינגפר
