תחריטי ר.ו.ע ומלאך מתכופף" היא תערוכתה השלישית של רקפת וינר עומר, לאחר התערוכה הזוגית "עד 120", תערוכת היחיד "חלב עבה" ולאחר הוצאת ספר התחריטים הגדול "שלד" (עורכת שלומית ברויר), וחותמת את טרילוגיית התערוכות שהחלה לפני חודשיים וחצי בלבד. בתערוכה זו מציגה וינר עומר מעל ל-30 תחריטים ומספר ציורים שמן המוצבים על מתקני עץ עקומי רגליים, משל היו תותבות או קביים פצועים בעצמם.
שמה של התערוכה "תחריטי ר.ו.ע ומלאך מתכופף" מבקש לסמן, כמו לאחוז, במתח הטמון במיוחד בתחריטיה של וינר עומר, בין שבריריות הקיום האנושי או הדימוי לבין רוע או אלימות הפעולה, בין הפואטי לבין הגופני כמו-גם ביחסיה עם השפה.
כאן, במכללה האקדמית ספיר הסמוכה לקו הגבול עם רצועת עזה, מתלכדים יחד כמה ממאפייני עבודתה: ראשי תיבות שמה של האמנית ר.ו.ע; פעולות וחומרי מלאכת התחריט – חריטה, צריבה, חומצה חיה, כבישה; מאפייני הקו השבור, הפצוע או הרפטטיבי של הרישום החרוט ושל "רישום ההצבה" בחלל, ודימויי התחריטים ושמותיהם – למשל, 'מלאך מתכופף', 'מלאכים נושאי מוות', 'הבעיטה', 'האוהבים', 'פני מלאך', או 'אשה עם בעיות'. כל אלה יחד, מקבלים משנה תוקף חורך במקום ובזמן השבר שבו אנו כולנו מצויים. ואם לא די בזה, הרי שבמחוות רגישות למקום ולזמן, במחוות נדיבות של הבעה, אימה, נחמה ויופי, רקפת וינר עומר אף חורטת ופוצעת את קיר הגלריה בעבודה חדשה למקום".
צילומים: דניאל חנוך, דניאל דנילוב, סמדר לוי
