זו השנה השנייה בה פסטיבל קולנוע דרום מעניק במה לסרטי ביכורים במסגרת תוכנית אשר שואפת להציג את הקולות הבולטים בקולנוע הבינלאומי. שני היבטים משותפים מאחדים בין הסרטים שיוצגו בימי הפסטיבל – נושא ההתבגרות וההבשלה הנפשיים מחד ותעוזה אסתטית ויצירתית אשר בוחנת את הז'אנרים והצפייה הקולנועיים מאידך. כולם מוקרנים בבכורה ישראלית במסגרת הפסטיבל, והם יבול מכמה מפסטיבלי הקולנוע המשובחים בעולם. בהיום נגמר עוקב הבמאי הסיני קיו רוי אחרי הרפתקאותיהן של שלוש נערות המתגוררות בכפר סיני פריפריאלי ומבקשות להגדיר את מקומן בחברה המתעלמת מהן. ליריות טרגית ומהפנטת וסגנון המעורר שאלות בנוגע לאופיו של הסרט – האם הוא תיעודי? או שמא בדיוני? – מאפיינות את יצירת הביכורים העוצמתית ומלאת החמלה הזו, שיש בה תעוזה יצירתית נדירה. בירח, 66 שאלות חוקרת הבמאית היוונייה ז'קלין לנצו את היחסים בין בת החוזרת לעיירת הולדתה לטובת טיפול באביה שמצבו הרפואי הידרדר. לנצו מנווטת את סרטה ביד אמנותית בוטחת, מעניקה פרשנות אסתטית מחודשת לאופן בו רגשות עזים נוצרים ומיוצגים בקולנוע ובכך מפתחת את שפתה הקולנועית הייחודית, אותה החלה בכמה סרטים קצרים ומרשימים שיצרה. בהאחיות מקלאוסו פורשת בפנינו הבמאית האיטלקייה אמה דנטה דרמה ייחודית בעלת ממדים אפיים, שבמרכזה חמש אחיות שטרגדיה מילדותן מעצבת את מהלך חייהן. היכולת של דנטה לעצב בצורה שלמה ובוגרת מהלך חיים שלם וקשת רחבה של רגשות וניואנסים אנושיים – וכל זה ב-90 דקות בלבד – הופכת את סרטה ואותה ליוצרת מסקרנת שעתיד יצירתה מרתק. ואכן לא סתם זכה הסרט בשני פרסים בפסטיבל ונציה 2020. ברסיסים חוזרת הבמאית הארגנטינאית נטליה גרילדה לקלטות שצילמה בתור ילדה צעירה כאשר תיעדה בזמן אמת את האסון שהתרחש בעיירת הולדתה ריו טרסטו. באמצעות מלאכת מחשבת של עריכה מרתקת מייצרת הבמאית מסה מרתקת ששלובות בה טראומה לאומית, אובדן בית ורצון לתיקון. גרילדה משתמשת בקלטות שצילמה כפאונד פוטג' ובעזרתם בוחנת את האופי בו מעוצב זיכרון. בהצנזורית, מסרטי הז'אנר המדוברים של השנה החולפת, שבה הבמאית הבריטית פראנו ביילי-בונד לפרק מרתק בהיסטוריה של ז'אנר האימה ובהיסטריה ההמונית שעוררו בקהל הבריטי בשנות השמונים עם עליית זמינות קלטות הווידאו. סרטה של ביילי-בונד הוא מסע קולנועי מרהיב ומפוצץ בכישרון, במהלכו היא בודקת את האופן בו הקולנוע יכול לעצב ולעוות את תודעת הצופים בו.
