הקולנוע של ארי פולמן הוא קולנוע של התפקעות מוחלטת. גיבוריו ומושאי סרטיו, ובמפורסם שבהם אף הוא עצמו, מצויים תמיד באודיסאה רגשית סבוכה, מנסים לפלס ללא פשרות את דרכם בין מכתשי התודעה והרגש הנפתלים ולנסח לעצמם את התחושות הבלתי ניתנות להכלה, המנחות את פעולותיהם. הרגשות הללו הם ממש כמו 26 הכלבים הרצים בפתיחת ואלס עם באשיר בפראות חסרת מעצורים במרחב הצילום ולעבר הקהל - מתקיפים אותם בעוצמה, כופים יחס אליהם שמוביל ליציאה למסע לעבר עימות והשלמה עמם. לכן אין זה פלא כי הקולנוע של פולמן מתקיים באזור דמדומים אסתטי ותמטי, תמיד היברידי – זליגה מתמדת בין אנימציה מרהיבה המעניקה פרשנות מחודשת לדמויות, לבין חומרים מצולמים עם דמויות בשר ודם מהווה, בקולנוע של פולמן, זליגה מתמדת בין רגש אחד למשנהו, בין יכולת להתמודד עם הרגש הטוטאלי המציף (החומר המצולם) לבין חוסר היכולת להכיל את עוצמתו האדירה (האנימציה).
דרכו הקולנועית של ארי פולמן החלה ב-1991. כבר מהיצירה המשמעותית הראשונה שלו ביחד עם אורי סיון, שאנן שיא מ-1991, ניכרת משיכתו למחוזות הזויים ופיוטיים יותר, כמו גם המשיכה לנושא המסע. הסרט - שיטוט סהרורי ברחובות תל אביב של ימי מלחמת המפרץ - זכה בפרס אופיר ובפרס וולג'ין בפסטיבל הקולנוע ירושלים. שיתוף הפעולה הבא בין פולמן וסיון, קלרה הקדושה מ-1996, נחל הצלחה גדולה ונכנס לדברי ימי הקולנוע הישראלי כמעט עם צאתו. הסרט מהווה ציון דרך של סגנון אישי ומובחן, עושה שימוש חריג בצבעים עזים הזרים לכאורה לקולנוע הישראלי, תוך יצירת מרחב רדיקלי בקולנוע ישראלי בכלל ובייצוג הפריפריה בו בפרט. בשנת 2001 יצר פולמן את Made in Israel , דרמה קומית שמתרחשת גם היא במרחב חריג ועל פניו לא מקומי. ב-2004 יצר פולמן את הסדרה החומר שממנו עשויה האהבה, בה הוא החל את השימוש הייחודי שלו באנימציה, ודן בצורה ישירה יותר ברגשות, ובדרך בה יש לתרגמם לקולנוע ולטלוויזיה. ב- 2006 כתב לצד המפיקה ענת אסולין והבמאי רני בלייר את הסדרה פרשת השבוע, זוכת הפרסים והשבחים.
ב-2008 באו לקיצן ארבע שנות עבודה אינטנסיביות בדמות הסרט פורץ הדרך ואלס עם באשיר, היצירה המזוהה ביותר עם פולמן. הסרט - שהיה מועמד לפרס דקל הזהב בקאן וזכה בפרס גלובוס הזהב ובמועמדות לאוסקר - היווה פריצת דרך של ממש בסגנון האנימציה התיעודית, והשפעתו על המדיום הקולנועי ותפיסתו מורגשת עד היום. ב-2013 יצא כנס העתידנים הפסיכדלי והמסויט כאחד, שהיווה שיר אהבה עצום לקולנוע כמו גם קינה על מצבו העכשווי, ובשנה האחרונה השלים פולמן באופן סופי פרויקט חיים נוסף, הסרט איפה אנה פרנק, עליו עמל במשך שמונה שנים בהפקה חוצת יבשות ואנימטורים/ות. שני העשורים האחרונים מיצבו את ארי פולמן מעבר לכל ספק כאחד מחשובי הבמאים בקולנוע הישראלי והבינלאומי.
