פסטיבל קולנוע דרום, בשיתוף פרויקט הקולנוע הישראלי של קרן רבינוביץ לאמנויות ו-Cyprus Film Days IFF, מעניקים זרקור לאחת מתעשיות הקולנוע הים-תיכוניות הקרובות לישראל מבחינה גיאוגרפית אך הפחות מוכרות במחוזותינו – תעשיית הקולנוע בקפריסין.
ניתן לציין את תחילת שנות ה-60 כנקודת ההתחלה של התפתחות תעשיית הקולנוע בקפריסין, לאחר קבלת העצמאות. מדובר בתעשייה קטנה עם תקציבים צנועים, אולם בעזרת תמיכה והשקעה ממשלתית מצד משרד החינוך והתרבות בקפריסין, הקולנוע הקפריסאי זוכה להישגים מרשימים ולהכרה בפסטיבלים ברחבי העולם. לצד ההישגים של הקולנוע המקומי, החלה קפריסין בתוכנית השואפת לקדם הזדמנויות חדשות לשיתופי פעולה בין תעשיית הקולנוע בקפריסין לתעשיות הקולנוע באירופה ובאגן הים התיכון, במסגרתה הם מוענקים תמריצי מס, נערכים כנסים ייעודים, וכן שוק הסרטים הבינלאומי DOT.ON.THE.MAP המאורגן על ידי הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע בקפריסין ומשרד החינוך והתרבות הקפריסאי.
ביוזמת ובתמיכת פרויקט הקולנוע הישראלי – קרן רבינוביץ לאמנויות ייערך במסגרת הפסטיבל מפגש ראשון שיאפשר לשתי תעשיות הקולנוע להכיר באופן אישי, תוך שאיפה לקידום שותפויות בין תעשיית הקולנוע הקפריסאית לישראלית.
בנוסף למפגש, פסטיבל קולנוע דרום יקרין סרטים נבחרים מן הקולנוע הקפריסאי העכשווי בנוכחות היוצרות והיוצרים. ארבעת הסרטים שיוקרנו בפסטיבל מאפשרים היכרות עם הקולנוע העלילתי הקפריסאי על היבטיו התמטיים והאסתטיים. בהשתהות מאת טוניה מישאלי ניצבת אישה המתמודדת עם נישואים לא מיטיביים. מישאלי מתמודדת עם שאלות מגדריות בתוך חברה פטריארכלית, דרך התייחסות לנושא שמעטים הסרטים שמצליחים לשרטטו בצורה כל כך מרשימה – אלימות כלכלית – ובכך להעניק קול לנשים שחייהן מדוכאים ומושפעות מכך בצורה הרסנית מבלי שיראו סימנים על גופן. אזרח ותיק מאת מרינוס קרטיקיס, שטוניה מישאלי שותפה להפקתו, אף הוא מתייחס לנושא שאינו רווח בקולנוע – התמודדות עם זיקנה והבדידות המתלווה אליה. קרטיקיס בוחר להציב במרכז סרטו קשיש המפיג את בדידותו בישיבה על ספסלי מרפאות החוץ שבבית חולים מקומי. דרך סיפור אחד של אדם קשיש ובודד, נוגע הסרט בעדינות וברגישות רבה בנושאים בוערים בחברה העולמית – בדידות, זיקנה ושוליים, הנוכחים לעתים קרובות בחיים של גברים ונשים בגיל השלישי.
לצד השתהות ואזרח ותיק העוסקים בסוגיות חברתיות אוניברסליות, יוקרנו שני סרטים שעוסקים בסוגיות פוליטיות ומשקפים רבים מן הסרטים הקפריסאים המושפעים מקונפליקטים וטראומות היסטוריות בעקבות המאבקים והמלחמות על השליטה באי במהלך השנים, כאשר החל מ-1974 קפריסין מחולקת בין החלק הדרומי היווני, לחלק הצפוני הטורקי. קונפליקט מתמשך, כיבוש ושאלות אודות גבולות באים לידי ביטוי באופנים שונים בלהציל את הנדריקס מאת מריוס פיפרידס ובמצור ברחוב ליפרטי מאת סטברוס פאמפליס. בעוד שלהציל את הנדריקס, שצולם בעיר ניקוסיה המחולקת בין שני החלקים, בוחן שאלות של גבולות והגדרות באמצעות הומור וסיטואציה טריוויאלית של אדם המחפש את כלבו, מצור ברחוב ליפרטי מתמקד בטרגדיה של משפחה המתמודדת עם משבר כלכלי ללא מוצא, בדומה למצב השיחות בין הצד היווני לצד הטורקי. הצפייה בשני סרטים אלה – שההיסטוריה הפוליטית וזיכרונות של אלימות ועקירה צרובים בהם, כמו גם שאלות של מה קרה בפועל ומה הן הפעולות שבאמצעותן ניתן למצוא מרפא – מעוררת מחשבה אודות הקונפליקט הלאומי שלנו, הישראלי-פלסטיני, על אף השוני, במיוחד בחלקת האדמה שלנו כאן בעוטף עזה.
פאנל הכירו את השכנים- שותפות וקידום קו-פרודוקציות בין קפריסין לישראל
