ישראל | 2020 | 16 דקות | ניסיוני

בגיל 15 נכנסתי אל המחלקה הפסיכיאטרית אחרי שנים של מערבולות נפשיות, צלקות וטראומות, בגוף ובנפש. כדי להתגבר ולצאת מהמחלקה הייתי צריכה לשכוח, והרבה. לשים דברים משמעותיים בצד, להדחיק ולהתעלם, כל זאת כדי לשוב אל "העולם האמיתי" ואל שפיות כלשהי. את התקופה עצמה, גם של החולי, נעלתי באיזשהו תא חשוך בזיכרון ומאז לא יצא לי לחזור אליו. בסרט זה אני דורשת תוקף לזיכרונותיי דרך נוכחותו של הגוף במקומות מעברי.

הפקה: שחר משה
צילום: יגל בסוק
עריכה: יעל סולומונוביץ'
עיצוב פסקול: יובל מנור
מוזיקה: יובל מנור