ד"ר ענבל בן אשר גיטלר, זכתה בפרס הספר הטוב ביותר בלימודי ישראל מטעם המכון ללימודי ישראל ע"ש עזריאלי וספריית אוניברסיטת קונקורדיה, מונטריאל קנדה.

ספרה של ד״ר ענבל בן-אשר גיטלר, מרצה בכירה במכללה האקדמית ספיר לארכיטקטורה ולתרבות חזותית, "תרבות אדריכלית בירושלים בתקופת המנדט הבריטי 1917 - 1948" (בהוצאת אוניברסיטת אדינבורו, 2020) זכה בפרס הספר הטוב ביותר בלימודי ישראל, יחד עם ספרו של חגי רם Intoxicating Zion (בהוצאת אוניברסיטת סטנפורד, 2020).

הספר עוסק בתקופה מרתקת וקריטית בהיסטוריה האדריכלית של ירושלים. הספר מציג את אדריכלות תקופת המנדט מזווית חדשה, ובוחן אותה דרך מחקר של ארבעה בניינים להם נודעה השפעה ארוכת-טווח על המרחב הבנוי של העיר. המחברת מראה כיצד בנייתם נוצרה מתוך השפעות בין-תרבותיות ויחסים בין קהילות הבריטים, האמריקאים, הציונים והפלסטינים המוסלמים. בספר נחשפים תהליכי התכנון, ואלו תורמים גם פרספקטיבה חדשה אודות ייבוא אדריכלות התנועה המודרנית והטמעתה במזרח התיכון, ושופכים אור על השיח האדריכלי שנוצר בין מודרניזם, היסטוריציזם ואדריכלות מקומית במחצית הראשונה של המאה העשרים.

כשנשאלה ד"ר ענבל בן אשר גיטלר בוועדת הפרס מה למדה מכתיבת הספר, זו הייתה תשובתה: "למדתי שערים ומדינות לא צריכות להיות מוגדרות רק ע"י הקונפליקטים שבהן. אחרי שחקרתי וכתבתי את הספר, גיליתי כי תפקיד הארכיטקטורה בבניית זהות לאומית וקהילתית גדול יותר אפילו ממה שחשבתי בבואי לכתוב אותו. מקווה שתחושה זו משתקפת בעמודי הספר ובתמונות השזורות בו."

ד״ר ענבל בן-אשר גיטלר, מרצה בכירה במכללה האקדמית ספיר וראש החטיבה לתרבות חזותית במחלקה לתקשורת. כמו כן, היא עמיתת הוראה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ענבל חוקרת את האדריכלות והתרבות החזותית המודרנית של ארץ ישראל וישראל, במסגרתה חוקרת גם את האדריכלות המודרנית בבאר שבע. על פרסומיה האחרונים נמנים Israel As a Modern Architectural Laboratory, 1948-1978  שנערך ביחד עם ענת גבע, וספרה החדש. בתפקידה הציבוריים ענבל משמשת כיו״ר דוקומומו ישראל עם יעל אלואיל ויו״ר הועדה לאדריכלות המאה העשרים של איקומוס ישראל.

* מחקר והפקת הספר מומנו ע"י מענקים נדיבים מהאקדמיה הישראלית הלאומית למדעים.

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

חדש על המדף: עובר ושווא
עובר ושווא - הבטחות בחברת השוק שלנו - ספר חדש לד"ר אמית אביגור-אשל, מרצה במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית. כשהרפורמה להגברת התחרות בתחום הסלולר יושמה בשנת 2011, משרד התקשורת העלה את הקמפיין: "החופש לבחור, החופש לעבור". החיבור בין חופש בחירה צרכני לשוק מוצרים תחרותי מוכר לנו מאוד בישראל. הוא גם אחת ההבטחות הבולטות של חברת השוק שלנו. בשונה מהבטחות בין אדם לאדם, ההבטחות של חברת השוק הן ציבוריות, הן מציבות מעין כללי משחק ביחס לדרך שבה החברה והכלכלה פועלות, או אמורות לפעול.
פועלים לעתיד
לאחרונה התכנסו נציגי ונציגות המכללה האקדמית ספיר, ראשי רשויות, מנהיגי קהילות, מנהלות ומנהלים בכירים מתחומי התעסוקה הקהילה, החברה והפיתוח האזורי, נציגי תעשייה ומובילי יוזמות חברתיות - למפגש משמעותי במסגרת מיזם "פועלים לעתיד". המפגש היווה צומת דרכים חשוב בחיבור בין האקדמיה לשטח, בין חזון למעשה ובין הכוחות הפועלים לחיזוק העוטף. במהלך המפגש נחשפנו לאתגרי האזור מנקודות מבט מגוונות, החל מהרצאתו המרתקת של יגאל גורביץ', סמנכ"ל אסטרטגיה במנהלת תקומה, ועד לתובנות העמוקות שעלו מהשטח.