הספר בתוך החוק, מחוץ לצדק עוסק במה שהיא מכנה "פרדוקס הפוליגמיה" וקושר כדרכו של הפמיניזם בין האישי והפוליטי ומצליח, דרך חקר תופעת הפוליגמיה בחברה הפלסטינית הבדואית בנגב, להסביר את מורכבות חייהן של הנשים הלכודות בין הפטריארכיה ובין הקולוניאליזם.

למרות החוק הישראלי שרואה בפוליגמיה עבירה פלילית, בפועל כעשרים אחוזים מן הגברים הבדואיים נשואים ליותר מאשר אישה אחת. הספר מלמד אותנו כי האכיפה הסלקטיבית היא למעשה אסטרטגיה מדינית כפולת נמענים: קרימינליזציה ואוריינטליזציה של החברה הבדואית, והכפפתן של הנשים הבדואיות תחת דיכוי - הן של הפטריארכיה והן של המשפט הקולוניאלי הישראלי. הספר מקלף ומנתח את שכבות שיח זכויות הנשים הלבן כלפי הנשים הבדואיות, שיח המשרת את מדיניות הנישול והגזענות השלטת במדינה. הספר נכתב מהיכרות עמוקה את השטח ותוך שמירה על ראייה ביקורתית מפוכחת שלא נלכדת בקלישאות והוא נחשב תרומה עצומה למאבק של הנשים הפלסטיניות בישראל, מאבק המאגד את הפמיניסטי, הלאומי והמעמדי עם המשפטי בהבנת תופעת הפוליגמיה.

ד"ר ראויה אבורביעה

ד"ר ראויה אבורביעה היא מרצה בבית הספר למשפטים בספיר. מחקריה עוסקים בניתוח ביקורתי ופמיניסטי של המשפט, בדגש על ההצטלבות שבין משפט, מגדר, דיני משפחה, זכויות אדם ומיעוטים.

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

רוב כספי התקומה יועברו למימון שכר לימוד לסטודנטים כחלק ממהלך לשיקום הנגב המערבי, החל משנת הלימודים הקרובה תוענק מלגה לשכר לימוד מלא לסטודנטים בשנה הראשונה. בנוסף, לראשונה בעוטף עזה יוקמו שתי פקולטות חדשות למקצועות הרפואה ולטכנולוגיות מתקדמות. נשיא המכללה, פרופ׳ ניר קידר: ״תקציב מנהלת תקומה מאפשר לנו למלא תפקיד מרכזי בשיקום ופיתוח הנגב המערבי. גאים להיות מוסד אקדמי המעניק השכלה אקדמית מצוינת, ובמקביל לעודד את כל הסטודנטים שלנו להיות מעורבים בקהילות שמסביבנו". בחודש שעבר אישרה הממשלה את תקציב מנהלת תקומה לשיקום אזור עוטף עזה.
ד"ר וילי אברהם, ראש המחלקה לשיווק טכנולוגי, לימד לאחרונה בבית ספר למנהל עסקים ב Pforzheim University of Applied Sciences בגרמניה קורס בנושא ״עסקים בינלאומיים״. בקורס השתתפו עשרה סטודנטים מגרמניה, סקוטלנד ודרום אמריקה, והוא התנהל במהלך הסמסטר באופן היברידי - חלקו באופן מקוון וחלקו פנים מול פנים עם הסטודנטים ב-Pforzheim. וילי משתף בחוויה שריגשה אותו במיוחד: "באחד המפגשים הפיזיים דיברתי עם הסטודנטים על השפעת התרבות של האסטרטגיה השיווקית בזירה הגלובלית. הראיתי להם פרסומות ישראליות וגרמניות לצורך השוואה.