עבור התלמידים ביפן, הצעירים היהודים בעולם, ואפילו המפגינים באוניברסיטת קולומביה - אנה פרנק היא הרבה מעבר לנערה יהודייה שכתבה יומן במהלך השואה.
מה הסוד של היומן של אנה פרנק? למה הפכה לסמל של החיים שנגדעו באחת בעקבות השואה? עד כמה הסיפור שלה רלוונטי לדור ה-Z? ואיך אנה פרנק הגיעה להפגנות פרו-פלסטיניות?. איך היומן האישי הפך לרב מכר? עד כמה הוא רלוונטי לדור Z? ואיך אנה פרנק הגיעה להפגנות של פרו-פלסטינים באוניברסיטאות נגד ישראל?
האזינו לפרופ' ליאת שטייר-לבני, חוקרת שואה, קולנוע ותרבות במכללה האקדמית ספיר והאוניברסיטה הפתוחה בפרק של הכותרת - פודקאסט החדשות היומי של ynet.
מידע נוסף שיכול לעניין אותך
חדש על המדף: עובר ושווא
עובר ושווא - הבטחות בחברת השוק שלנו - ספר חדש לד"ר אמית אביגור-אשל, מרצה במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית.
כשהרפורמה להגברת התחרות בתחום הסלולר יושמה בשנת 2011, משרד התקשורת העלה את הקמפיין: "החופש לבחור, החופש לעבור". החיבור בין חופש בחירה צרכני לשוק מוצרים תחרותי מוכר לנו מאוד בישראל. הוא גם אחת ההבטחות הבולטות של חברת השוק שלנו. בשונה מהבטחות בין אדם לאדם, ההבטחות של חברת השוק הן ציבוריות, הן מציבות מעין כללי משחק ביחס לדרך שבה החברה והכלכלה פועלות, או אמורות לפעול.
חיבורים לחיזוק העוטף
לאחרונה התכנסו נציגי ונציגות המכללה האקדמית ספיר, ראשי רשויות, מנהיגי קהילות, מנהלות ומנהלים בכירים מתחומי התעסוקה הקהילה, החברה והפיתוח האזורי, נציגי תעשייה ומובילי יוזמות חברתיות - למפגש משמעותי במסגרת מיזם "פועלים לעתיד".
המפגש היווה צומת דרכים חשוב בחיבור בין האקדמיה לשטח, בין חזון למעשה ובין הכוחות הפועלים לחיזוק העוטף.
במהלך המפגש נחשפנו לאתגרי האזור מנקודות מבט מגוונות, החל מהרצאתו המרתקת של יגאל גורביץ', סמנכ"ל אסטרטגיה במנהלת תקומה, ועד לתובנות העמוקות שעלו מהשטח.