צדיקות למהדרין: נשים מהאמיש ונשים חרדיות מתדיינות עם המדיה

Strictly Observant: Amish and Ultra-Orthodox Jewish Women Negotiating Media

"מקובל לחשוב שנשים מהאמיש ונשים חרדיות הן שמרניות, צייתניות וכנועות. המחקר המשווה שערכתי מלמד שהמציאות מורכבת הרבה יותר."

כיצד הצליחה חוקרת ישראלית להיכנס אל קהילת האמיש בפנסילבניה, אחת הקהילות הסגורות והמסקרנות ביותר בעולם? איך חיה יהודייה שומרת מצוות בבית נוצרי, שבו שומן חזיר מופיע בכל מתכון? כיצד הסכימו נשות האמיש לשתף פעולה עם מחקר אקדמי? איך מנהלים מחקר בחווה מבודדת, ללא חשמל וללא אינטרנט? כיצד מפיצים שאלונים עם סוס ועגלה, בקהילה שבה אין מכוניות? איך הגיבו נשים חרדיות בישראל, כששמעו שמשווים אותם לנשים נוצריות? האם באמת נשים חרדיות ונשים מהאמיש הן עקרות בית צנועות וכנועות? מהן התגובות של שתי הקהילות הללו לטכנולוגיות תקשורת מודרניות? מהן האסטרטגיות שבהן משתמשות נשים מהאמיש ונשים חרדיות כדי להגן על משפחותיהן מפני השפעות החברה המודרנית והתקשורת? ומה אנו, שמאמצים בשמחה כל חידוש טכנולוגי, יכולים ללמוד מקהילות אלו?

הספר מספק הצצה נדירה אל חייהן של נשים בקהילות דתיות סגורות, שמתקיימים לכאורה ביקומים מקבילים, בקצוות שונים של העולם. נשות האמיש, החיות בחוות רחבות ידים במרחבים הכפריים של צפון-מזרח ארצות הברית, ונשים חרדיות, החיות בדירות צפופות בשכונות חרדיות בישראל. נקודות המפגש - הדמיון והשוני - שבין שתי הקהילות חושפות מנגנונים מפתיעים שמלמדים על היכולות המורכבות של הנשים לתמרן בין תפקידיהן כשומרות סף וסוכנות שינוי. ממצאי המחקר מלמדים כי בעוד הנשים בשתי הקהילות צורכות עיתונות מודפסת, דפוסי צריכת האינטרנט שלהן שונים בתכלית. יחד עם זאת, תפיסותיהן את האינטרנט דומות באופן מפתיע, ובשתי הקבוצות הן מתארות אותו כשטן, כמסוכן, וככלי שיכול לערער את יסודות הקהילה.

ד"ר רבקה נריה בן שחר

ד״ר רבקה נריה-בן שחר, מרצה בכירה במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר, מתארת בספר כיצד הגשימה את חלומה – לערוך מחקר משווה בין נשים מהאמיש לנשים חרדיות.

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

כנס קהילות אמנות
לאחרונה נערך כנס קהילות מורים לומדות במוזאון ארץ ישראל עבור כל מורי קהילות האמנויות במשרד החינוך, בחסות מכללת ספיר. הכנס התקיים לזכרה של מתי וייס ז"ל, שהיתה חלק מצוות ההקמה והפיתוח של  מפעל הקהילות לאמנויות בשש שנים האחרונות ונרצחה בשבת השחורה. לכנס הגיעו כ-250 מורים ומנחים מצפון ועד דרום, אחרי שנת עבודה קשה ומטלטלת במערכת החינוך. לצידן שמחנו לארח בכנס גם מורים משתי קהילות חלוצות ללימוד השפה העברית בחברה הערבית. ההתרגשות היתה רבה מעצם המפגש, החיבוק, והצורך העז לסכם יחד שנה כה מאתגרת שעברה על כולם. שרון שפלן, המפקחת לאמנות חזותית מטעם משרד החינוך האגף לאמנויות סיכמה: "היה כנס מעולה, א
פרויקט מגנה
שתי תושבות העוטף, שחוו על בשרן את הנורא מכל ב-7 באוקטובר, פיתחו מערכת ייחודית לניהול אירועי חירום • "לא ייתכן שלוקח שלושה ימים מלאים להבין מה קורה" • המיזם הוצג לצד עוד כ-30 פרויקטים בכנס "דמו דיי" של המכללה האקדמית ספיר על סיפורן האישי מה-7 באוקטובר של הסטודנטיות גוני קופרשטיין-אבני ממפלסים ורותם שחף, ממושב ניר משה ועד לפיתוח המיזם "מגנה" ועל עוד מיזמים חשובים, שפותחו במעבדות מרכז החדשנות והיזמות בספיר, תוכלו לקרוא בכתבתה של דניאלה גינזבורג, שפורסמה בישראל היום. לכתבה המלאה