בתערוכה יוצגו עבודתן של שבע סטודנטיות, אשר משקפות התמודדות אישית ומלאכת אמנות, שאפשרה קירבה גופנית וקרבה רגשית בעשייתן. בשל המצב הביטחוני, תערוכת הבוגרות מתארחת השנה בגלריית המדרשה.

הסטודנטיות המציגות: שרה אבו כף, מרים אלכמלאת, אפרת גל-נור, אנואר ז'ור, נירית קינן כהן, ורה פבלוב, טלי ריאבוי
מנחה ואוצרת התערוכה: סמדר לוי

עבודות האמנות בתערוכת בוגרות 2024 משקפות התמודדות אישית ומלאכת אמנות, שדרשה ואף אפשרה קירבה גופנית, כמו-גם קרבה רגשית בעשיית האמניות. וככאלה, הן גם ויתרו על גימור מהוקצע ושומרות על גולמיות עשייתן. יש מי שסרגה את שקרס ומוללה בידה חימר בספירתה את המאות שנעלמו ואינם, ויש מי שרשמה שוב ושוב רגעי דאגה, חרדה והיתכלות. זו שהתבוננה וצילמה מקרוב זרות של קרובים, זו שניסחה שפת משיכות מכחול אילמת של אובדן ואבל פרטי, וזו שבכאבה הגופני יצרה אביזרי עזר ארעיים וכושלים. יש מי שביקשה בהירות ונראות תרבותית-חזותית בתוך הכאוס, ומי שלכאורה הפנתה אליו את גבה והתמקדה במבט קרוב על יופי טבעי, אך קטוע וחתוך.

לדברי סמדר לוי, המנחה והאוצרת של התערוכה: "השנה הזו הייתה ועודנה שנה קשה. שנה שבה יריעת צל אפל וכבד הוטלה על הארץ ואנחנו דממנו - ועדיין -תחתיה. שנה שהתאפיינה בעצב עמוק וכובד נפשי שהעלו תהייה - כמעט מתמדת - וחוסר הבנה של מה כל הדבר הזה, בשביל מה ומה התוחלת שלו. אבל דווקא באפלה, מתוך השבר והקרע שנקרע בזמן ובמקום, ובניסיון לפענח ולהבין את שהתרחש ואת המתארע לנגד עינינו - החלו להתהוות מעצמן באופן הדרגתי מילים, מחשבות, יצירות. מתוך סיפור שנפרם ללא התחלה אמצע וסוף, שאינו מפסיק להיפרם בדרך להפיכתו לממשי, החלה נוצרת אמנות. כזו הממשיכה לתור אחר הדרכים שלה להיווצר, להירשם, להשמיע קול; כזו המבקשת לנסות להניח זיקה בין פרקי הסיפור ולהיות משמעות. והימים, ימים עגומים ועכורים. אלה ימים מוזרים לקיים בהם תערוכה, גם אם זו תערוכת בוגרות. אבל ייתכן שדווקא בימים אלה, ולצד חוף הים של תל אביב - זה שבכל החודשים הרעים הללו צעדתי אליו לעת ערב מבקשת למצוא נחמה רגעית ביופי השקיעה - העבודות הישירות והחשופות המוצגות ב'תערוכת הבוגרות 2024', מבקשות בתורן את קרבתו של הצופה ומאפשרות להישיר מבט ולהתבונן בדיוקן (חלקי) של חברה טראומתית, חבולה ואבלה".

בעקבות המצב הביטחוני, בית הספר לאמנות, חברה ותרבות עבר זמנית מקמפוס המכללה האקדמית ספיר וכעת מתארח בבניין האמנות של מכללת קיי לחינוך ובמחלקה לאמנויות של הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע.

29.7-10.8
גלריית המדרשה, הירקון 19, תל אביב-יפו.
שעות הפעילות: 
ימים ג' - ה', 11:00 - 19:00
ימים ו' - ש', 10:00 - 14:00

אמנית: טלי ריאבוי, המלחמה בשינה

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

מתוך סרט האנימציה מקק בבימוי יונתן השילוני
האנימטור הישראלי שעובד עם דיסני ומלמד את הדור הבא של היוצרים השילוני, בן 35 מתל אביב, מביא עמו ניסיון של חמש שנים כמרצה בקורסי הנחייה כיתתית לסרט גמר ובימוי לאנימציה ותסריט לסרט גמר בבית הספר. השילוני, בוגר תואר ראשון באנימציה מהמכללה האקדמית ספיר, החל את דרכו המקצועית במעבדה לאנימציה בירושלים. לאחר מכן, הצטרף לצוות בהפקה ישראלית של ניקולונדיאון, שם צבר ניסיון משמעותי. בהמשך, עבר לעבוד עם סטודיו Brown Bag האירי, שם הוא עובד עד היום ויוצר סדרות ילדים עבור חברות דיסני, נטפליקס, אמאזון ועוד.
חדש על המדף - עיר בלי זיכרון
חדש על המדף: עיר בלי זיכרון: בין דומיננטיות להגמוניה תרבותית ביחסי שדרות-שער־הנגב, ספרו של ד"ר מוטי גיגי, מרצה בכיר במחלקה לתקשורת אם רוצים להבין את זרמי העומק של הקונפליקט הפנים־יהודי בישראל, שלאורך השנים כונה בשמות שונים - ישראל הראשונה והשנייה, יחסי מרכז-פריפריה, יחסי מזרחים-אשכנזים, ובשנים האחרונות שוב דובר בשיח הציבורי על ישראל הראשונה והשנייה, צריך להבין לעומק את טיב היחסים בין עיירות הפיתוח לקיבוצים השכנים להן. ספר זה מתעמק ביחסים בין שדרות וקיבוצי המועצה האזורית שער־הנגב, החל משנות החמישים, יחסים שראו עליות ומורדות במהלך השנים.