ספר חדש לד"ר רותם לשם, בוגר ומרצה במחלקה לתקשורת: "כיצד הפכו האשכנזים לישראלים? הגירה ורגשות במשפחות ממעמד הביניים."

הספר מציע זווית רעננה לניתוח התהליכים התרבותיים והחברתיים המורכבים, שהובילו להפיכתם של עולים אשכנזים שהגיעו ארצה לאחר השואה למסמני הדגם ה"כלל־ישראלי". אמנם עלייתם נחשבת למוצלחת וקלה, אולם גם היא עמדה בפני אתגרים. באמצעות פרשנות של סיפורי חיים משפחתיים וניתוח פרקי תוכנית הטלוויזיה הפופולרית "קשר משפחתי", חושף ד"ר רותם לשם את השתנות השיח הרגשי של משפחות מהגרים אשכנזיות לאורך שלושה דורות, ומציף את הדיאלוג המורכב שהן ניהלו עם הישראליוּתּ. הספר שופך אור על השתלבותן יוצאת הדופן של משפחות אלה במעמד הביניים הישראלי, מציג את המשא ומתן שהן ניהלו בסוגיות של יחסי הורים-ילדים, מגדר ואתניות, ודן בשאלות מפתח בחקר יחסי הגומלין שבין רגש, זהות וסיפור משפחתי.

הספר בהוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות ולמדא עיון -האוניברסיטה הפתוחה.

רותם לשם

ד"ר רותם לשם הוא חוקר תרבות המתמחה ברגשות, זהות, שיח ותרבות פופולרית. הוא מלמד במחלקה לתקשורת במכללת ספיר וביחידה למחקר התרבות באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטור שעליה מבוסס הספר, נכתבה בביה"ס לתרבות באוניברסטית תל אביב וזכתה במלגת רוטנשטרייך לדוקטורנטים מצטיינים במדעי הרוח. לשם הוא גם חבר בועדה המארגנת של קבוצת מחקר הרגש באגודה הסוציולוגית האירופאית.

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

בניין הנדסאים ממעוף הציפור
המכללה הטכנולוגית להנדסאים ספיר הוגדרה כ"מכללה ירוקה" עם דירוג כמות  בוגרים מהגבוהים בארץ לפי דירוג של מה"ט במשרד העבודה. הישג זה משקף יותר מ-35 שנה של עשייה מקצועית ושאיפה למצויינות של סגל המכללה  הטכנולוגית להנדסאים ספיר ושל תלמידיו. הגדרת המכללה הטכנולוגית להנדסאים ספיר כמכללה ירוקה, מקנה למכללה חופש בהתאמת תכניות הלימוד בהתאם לצורכי התעשייה , גיוס סגל המרצים עם נסיון תעסוקתי עשיר המאפשר שילוב של תיאוריה עם למידה מהתעשייה ובכך נהנה הסטודנט מלימודים במכללה, שעוסקת בעיקר בהכנתו לשוק העבודה בזמן אמת. דודו שלמה, מנהל המרכז הטכנולוגי להנדסאים: "זוהי גאווה אדירה עבורנו.
אלון גייר מברך את פעילות ופעילי היחידה למעורבות חברתית
לאחרונה התקיים ערב הוקרה לפעילים ופעילות היחידה למעורבות חברתית. בשנת הלימודים תשפ"ד פעלו ביחידה למעורבות חברתית במשרד הדיקן 16 פרויקטים ע"י כ-200 סטודנטים וסטודנטיות. חלק גדול מהפרויקטים הוותיקים עבדו עם מפונים במקומות הפינוי כמו: "יקרים לנו" ניר עוז ושדות נגב עם בני הגיל השלישי, פרויקט "אדמה", שעוסק בריפוי בתנועה, "שדרוק" עבודה באמצעות מוזיקה עם בני נוער מפונים משדרות ועוד.