זרקור - בר-יהוידע שטרוימן

ראיינה: ד"ר רעות מגידיש, מרצה במחלקה לניהול המשאב האנושי

ספר לי קצת על עצמך?

אני סטודנט שנה ב' במחלקה לניהול המשאב האנושי. את רוב שנותיי ביליתי בעיר חדרה, אך עם קבלת ההחלטה ללמוד בספיר, העתקתי את מגוריי לדירה שכורה בעיר שדרות.

עברתי דרך ארוכה של לבטים והתנסויות מגוונות, בטרם קיבלתי את ההחלטה להירשם לתואר בניהול המשאב האנושי. לאחר שכבר התנסיתי בלימודים אקדמיים, בתואר אחר, שלא כל כך התחברתי לתכניו, הגעתי למסקנה כי עליי "לחשב מסלול מחדש", ולבחור לעצמי תואר אחר, שתכניו יהלמו יותר את נטיות לבי. התחלתי אפוא לחפש מידע באינטרנט על תארים אקדמיים, ועל הקורסים הכלולים בהם, וכך התברר לי כי ניהול המשאב האנושי עוסק במגוון נושאים שונים שתמיד עניינו אותי (כמו שוק העבודה למשל).

בעת חיפושיי אחר התואר המתאים, עמדה לנגד עיניי התשוקה להכיר ולהבין טוב יותר את העולם שאני חי בו. לא רציתי תואר שיספר לי על מציאות אוטופית, על איך עולם אידיאלי אמור להיראות. רציתי תואר שיתאר את העולם כפי שהוא, ובהתאם לזאת, את הדרכים להפקת המירב, הן מדבשו והן מעוקצו. אני יכול אם כן לומר, בשמחה בסיפוק, כי התואר אכן תואם לציפיותיי עד כה.

הואיל והתנסיתי כבר בעבר בלימודים אקדמיים, ואני בקשר טוב עם סטודנטים משנה מעליי, לא הייתי מופתע במיוחד מהדרישות האקדמיות של שנה ב', כך שהמעבר נעשה פחות או יותר על מי מנוחות.

מסלול חיי הינו רצוף מסגרות וסיטואציות בהן מצאתי את עצמי מוקף בנות. כך היה בשירותי הצבאי, כך היה בתואר הקודם, וכך גם בתואר הנוכחי. איני רואה דבר פסול או בעייתי בסביבת למידה נשית, אך כידוע, טיב האינטראקציה בין גברים ונשים היה, הווה ויהיה מורכב ועדין, ויש לדעת להפריד בין ביזנס לפלז'ר  ;)

העובדה שאני לומד כעת דווקא במכללת ספיר, דווקא תואר ראשון בניהול המשאב האנושי, משקפת את הבחירות שעשיתי טרם התחלתי את התואר. רציתי ללמוד במקום רחוק מבית הוריי, לצאת מאזור הנוחות שלי, וכך עשיתי. רציתי תואר שילמד אותי דברים מעניינים על העולם, ויקנה לי משלח יד משמעותי בעיניי, ואת זה קיבלתי. חבריי לספסל הלימודים חולקים עמי תחומי עניין רבים, ותכנית הלימודים עומדת בקנה אחד עם תחומי עניין אלה. באשר למחלקה, אחד הדברים החשובים שלמדתי בה בשנה וחצי האחרונות, הוא שבעולמנו הדינמי והמאתגר, נודעת חשיבות רבה ביותר לאופן בו אנשים חושבים. יאמר לזכותם של רבים מהמרצים במחלקה זו, כי לא זו בלבד שפעלו רבות לשם העברת ידע לסטודנטים, אלא הם גם פעלו רבות על מנת לגרום לנו לחשוב. הם הציעו לנו כיווני חשיבה נוספים לפנות אליהם. לאור כל המוזכר לעיל, אני בהחלט יכול לומר, כי אני מרגיש מחובר למכללה, למחלקה, לחברים ולתכנית הלימודים.

עוד לא גיבשתי תכנית ברורה לעתיד. אני סבור כי נדרשים לי ידע והתנסויות נוספים בשביל למקד את שאיפותיי.

את מי אתה מבקש להזמין לזרקור הבא?

אני מזמין לזרקור הבא את המרצה והדוקטור גיל בוצר. גיל הוא אחד מאותם המרצים שהזכרתי לעיל, מרצים שגרמו לי לחשוב, להרהר. במהלך סמסטר א' של שנה זו, השתתפתי אצלו בקורס "סוגיות בניהול ומנהיגות". כבר בשיעור הראשון אצלו, הבנתי שמדובר במרצה הנכנס לכיתה עם משנה סדורה, אדם עם אידיאולוגיה הנוגעת בתחומים רבים, לא רק בתחום התמחותו, אלא גם בפדגוגיה ובחיים בכלל. הוא מסוג המרצים ששמם הולך לפניהם. שמעתי עליו עוד בטרם למדתי אצלו. אני סבור אפוא, שסטודנטים רבים היו שמחים להכירו יותר לעומק, וכן את הרעיונות שהפכו אותו למי שהוא.