נוכחותו של רן טל בשדה הקולנוע התיעודי בישראל היא נוכחות ייחודית ומרשימה. בעבודתו רחבת ההיקף, החל מסרטו עטור הפרסים "ילדי השמש" ועד סרטו האחרון "1341 פריימים מהמצלמה של מיכה בר-עם", הוא בוחן את הסיפור הישראלי דרך אבני היסוד שלו.
טל פיתח שפה קולנועית ייחודית שבמרכזה יחסים מורכבים בין תיעוד, ארכיון ופסקול. כתב היד הקולנועי שלו מפריד בין קול לתמונה באופן שיוצר ביניהם "מרחב שלישי" הנתון לפרשנות. הממד הפרגמנטרי של הקולנוע שלו וההשתהות שלו על הדימויים מפרקים סיפורים מוכרים מראש ובו זמנית תובעים מהצופה התבוננות אקטיבית. העיסוק שלו במקומות או דמויות שהם "ליבת הישראליות" מפרק הנחות יסוד, אבל בו זמנית מתבונן בהן במבט קשוב. האופן שבו הוא שואל ומקשיב למרואיינים בסרטים והיכולת שלו להעלים את עצמו מן הפריים, מבלי לוותר על המבט והקשב, מאפשרים בחינה מורכבת וחדשה - כזו שאינה מתפתה לסיפורים גדולים מחד ולפירוק לגורמים מאידך, אבל גם לא מוותרת על המבט והקול הביקורתיים.
במסגרת הרטרוספקטיבה תתקיים כיתת אמן
