כמה ימים אחרי שנפלה על ראשינו עלטת השביעי באוקטובר, התחילו לנצנץ ברחבי הארץ נקודות אור קטנות, כולן מתוצרת בית הספר לאמנויות הקול והמסך.
ספוט פה, פנס שם, מסך מחשב מהבהב ועליו סינופסיס, טלפון בוהק של הפקה.
הם נדלקו בזה אחר זה במלונות של מפונים, בממ"דים, בדרכים חלופיות ובחדרי לימוד מאולתרים.
לאט לאט, מתוך החושך הגדול, עלה וגאה גל של יצירה, שזיקק מתוך הכאב הגדול מעשי אמנות מטלטלים, מלאים בחמלה, כעס, אבל והמון ריפוי.
נקודות האור הקטנות הפכו לאט לאט ללהבה עצומה, אותה להבה שתמיד בערה ותמיד תמשיך לבעור, לא משנה מה, בבית הספר ובפסטיבל שלנו.
מוזמנים ומוזמנות להתחמם לאורה.
זו הזדמנות מצויינת להודות מעומק הלב לכל אלה שדאגו יומם וליל שאש הפסטיבל ולהבת היצירה אף פעם לא יכבו - תמיר הוד וליהיא בנימין וצוות הפסטיבל, ראשות וראשי המסלולים,
צוות בית הספר המסור, ראש בית הספר ויו"ר הפסטיבל פרופ' סמי שלום שטרית, שניצח על הכל כנגד כל הסיכויים, וכמובן מאות הסטודנטים והסטודנטיות שלנו, שיגדשו עוד מעט את אולמות סינמטק שדרות - ביתנו השני, ויוכלו סוף סוף לחוות בהתרגשות את רגעי השיא שכולנו מכוונים אליהם - הקרנות הבכורה של יצירותיהם/ן הטריות.
פסטיבל מוצלח!
יונתן בר גיורא
ראש התכנית לתאר ראשון
