רני בלייר זכה בפרס התרומה לאמנות הקולנוע לשנת 2020 בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע NOIDA ה-13 בהודו

ראש התכנית לתואר ראשון בביה"ס לאמנויות הקול והמסך, במכללה האקדמית ספיר, התסריטאי, הבמאי והשחקן, רני בלייר, זכה בפרס התרומה לאמנות הקולנוע לשנת 2020 בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע NOIDA בהודו.

הפרס יוגש במסגרת הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע  שיתקיים בפעם ה-13 באופן וירטואלי בין 26-28 לנובמבר, אשר מאורגן על ידי לשכת התקשורת הבינלאומית ואולפני מרוואה.
 
הזכייה בפרס היא בעקבות סיור של בלייר ופרופ' סמי שלום שטרית, ראש בית הספר לאמנויות הקול והמסך בספיר, להודו לפני שלוש שנים,  במסגרתו ביקרו בשלושה בתי ספר למשחק ונפגשו עם סנדיפ מרוואה, הבעלים של אולפני מרווה ונשיא הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע NOIDA.

באולפנים, בלייר העביר בין היתר שיעור בנושא יחסי בימוי משחק ועשרת המחויבויות המתבקשות משחקן, שלום שטרית הקרין את סרטו הדוקומנטרי "הפנתרים השחורים מדברים" ושניהם השתתפו בסשן ארוך של שאלות ותשובות מול הסטודנטים.  

במכתב הזכייה נכתב כי לביקור של בלייר ושלום שטרית חשיבות רבה בחיזוק הקשר התרבותי בין המדינות. הסיור בהודו היה פרי ארגון ומימון השגרירות הישראלית בהודו בניצוחה של נספחת התרבות ראומה מנצור.

תעודת הוקרה לרני בלייר

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

תערוכת אמנות "שיניים שחורות"

תערוכה חדשה של האמנית טל שושן ביום שלישי, 1.12.2020 תפתח בגלריית בית הספר לאמנות במכללה האקדמית ספיר תערוכה חדשה "שיניים שחורות" של האמנית טל שושן. אוצרת התערוכה: מיכל שמיר, ראש בית הספר לאמנות במכללה האקדמית ספיר. בשעה 14:00 יתקיים שיח גלריה עם אמנית טל שושן. בתערוכה, העולם אותו שושן יוצרת ומציבה לנו בחלל מזכיר חדר של אלכימאי שעלה על גדותיו או מאורה של מכשפה שיצאה משליטה.  יצורים חצי אורגנים חצי מלאכותיים. צורות  וגטטיביות שגידלו מוטציות והסתבכו סביב עצמן. אברים פנימיים חסרי תכלית ותפקוד.

בלוף פריידיי: הדברים שלא מספרים לכם על חודש הקניות

הצרכנים עפים על חודש הקניות והישראלים צפויים לבזבז בנובמבר כמעט מיליארד שקל. האם יש הצדקה לבולמוס השופינג הזה? לירן מימוני, חוקר כלכלה התנהגותית במכללה האקדמית ספיר ובאוניברסיטת בן גוריון: "אחת לכמה שנים, ובעיקר בתקופות של משבר והאטה בפעילות הכלכלית, עולה מחדש סוגיית עידוד צריכת מוצרי 'כחול-לבן' לצורך הגברת הפעילות הכלכלית המקומית. ההנחה עליה נשענים תומכי השיטה, היא שעידוד שכזה יביא לחיזוק התעשייה הישראלית תוך יצירת מקורות תעסוקה חדשים בשל החלפת הייבוא בייצור מקומי.