הסטרטאפ Zuta-Core משער הנגב הוא הזוכה הגדול של ה-ECO-תון, האקתון הנגב המערבי לקיימות ותעשייה: קידום חדשנות וקיימות בייצור

הסטרטאפ, אשר עוסק בפתרונות קירור לשרתים, הציג מתקן שמפיק חשמל מהמים החמים שנוצרים בתהליך קירור השרתים באופן אקולוגי וחסכוני, שלא יוצר זיהומים או פגיעה בסביבה וגם חוסך מיליוני שקלים בשנה.

הECO-תון התקיים במרכז החדשנות X-Lab שבמכללת ספיר ביוזמת איגוד התעשייה הקיבוצית בשיתוף ח"י בספיר, מרכז החדשנות והיזמות במכללה האקדמית ספיר, המועצה האזורית שער הנגב ומרחב החדשנות Southup. נותני החסות להאקתון - בנק מזרחי טפחות, חברת "אהבה" ומפעל יח"מ. ההאקתון התקיים בהפקת חברת "SPARK Marketing".

ה-ECO-תון החל בתחילת חודש מרץ במתכונת מקוונת ושיאו התקיים בימים חמישי-שישי האחרונים (ה-18-19.3.21) במרכז היזמות במכללת ספיר, לפי תקנות התו הירוק. ליזמים, לאנשי תעשייה ולסטודנטים הוצגו בעיות ואתגרים, עימם מתמודדים כמה ממפעלי התעשייה הגדולים בנגב המערבי. מנטורים ומומחים מכל הארץ נטלו חלק בייעוץ לצוותי החשיבה אשר לאחר מספר מפגשי זום, ישבו לסיעור מוחות במשך 28 שעות ברציפות, חיפשו ומצאו פתרונות טכנולוגיים לבעיות שהעלו נציגי המפעלים והחברה הממשלתית.

השופטים בהאקתון

אלי ביטון, מנהל מוקד עסקים דרום בבנק המזרחי טפחות; רון מיכאל, מנכ"ל חברת AHAVA, אודי אורנשטיין יו"ר קיבוץ כרם שלום ויו"ר מפעל מכסף; איתמר שוויקה, יו"ר קיבוץ מפלסים; ד"ר ניצה קרדיש, מנכ"לית קרן ההון סיכון "טרנדליינס אגריפוד";  עודד ספיר, מנהל המצוינת של חברת דולב; פרופ' חזי גילדור מהמכון למחקרי כדור הארץ; ד"ר לילך לילי מונדקה, ראש המחלקה למדעים במכללה האקדמית ספיר; פרופ' ניר קידר, משנה לנשיא המכללה האקדמית ספיר; שוש ארד - פרופסור אמריטה לביולוגיה והנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב; חנה רדו, יזמת עסקית וחברתית ומייסדת supersona; ניר מאיר, מזכיר התנועה הקיבוצית; דניאל אינהורן, מנכ”ל Tech7; דן קאופמן, ראש התכנית האקדמית של ח"י בספיר במכללה האקדמית ספיר; אופיר ליבשטיין, ראש מועצת שער הנגב; הילה אקרמן, מנהלת סביבה קיימות וחקלאות במרכז המועצות האזוריות.

אתגרים נוספים שעלו בהקאתון

חברת המזרנים "פולירון" מקיבוץ זיקים זכתה במקום השני בתחרות באמצעות פיתוח, שמאפשר לייצר מזרן שיתאים את עצמו לבעיות והעדפות הגב של כל מי ששוכב עליו. הפתרון שמצאו נטלי יוסף ועמיר שפי, צמד סטודנטים משנקר, שעבדו יחד עם מנכ"ל מפעל "פולירון" קובי פודה וצוותו, הוא שילוב בין חומרים לאפליקציה שבעזרתה יוכל כל אדם לשנות את רמת הקושי של המזרן כשהוא שוכב עליו "ולקבוע" למזרן היכן בדיוק להפגין קושי או רכות לפי מבוקשו של השוכב עליו.
מנכ"ל "פולירון" קובי פודה אמר כי "בעידן הפוסט קורונה, כאשר רבים מזמינים מזרנים באמצעים דיגיטליים בלי לבקר בחנות, היכולת לקבל הביתה מזרן מותאם אישית לגב פותח בפני החברה אפשרויות עצומות ברמה הגלובלית עם רעיון מנצח, מעשי שלא קיים כרגע בשוק".

מפעל "כפרית", שזכה במקום השלישי, מייצר פתיתי פלסטיק בעלי תכונות ייחודיות. ב"כפרית" ביקשו מענה לסוגיה מה לעשות עם אלפי טונות של שאריות פלסטיק שלא ניתן למחזר או למצוא להם שימוש סביר וכדאי. הפתרון שהוצג בתחרות התמקד בהפחתה במקור, החזרת חלק מתוצרי הלוואי לתהליך הייצור ועיבוד של השאריות שיוצאות באופן שניתן יהיה לשווקה לשימושים שונים.

דפוס בארי הציג אתגר לניצול נכון יותר של כמויות עצומות של מידע שקיימות במחשבי בית הדפוס ואשר יכולים להוות מידע רב ערך לחברות אחרות בישראל ואולי גם בעולם. גם חברת "נתיבי ישראל" ביקשה רעיון כיצד להזהיר ולעדכן הנוסעים בכבישי ישראל מראש ובזמן אמת על שיטפונות או סכנות בהמשך הדרך גם באזורים מנותקי רשת, דבר שיכול להציל חיים ולשפר איכות הנסיעה בכבישי הארץ. חברת שטראוס-פריטו ליי מאזור התעשייה שער הנגב הציגה אתגר לאריזות חטיפים מתכלות בקו אריזה חם.

פרופ' ניר קידר, משנה לנשיא המכללה האקדמית ספיר: "המכללה האקדמית ספיר חרטה על דגלה את נושא החדשנות, היזמות, היצירתיות והמצוינות האקדמית. ספיר רואה חשיבות רבה בעידוד מציאת פתרונות לאתגרי התעשייה בתחום הקיימות בכלל ובאזור הנגב בפרט. אנו גאים בשותפות הנפלאה עם כל הגורמים המעורבים ובראשם התעשייה הקיבוצית קהילת טק-נגב והחממה הטכנולוגית Southup, שיצרה את ההאקתון וכן בתוצרים המבריקים שנוצרו במהלכו.

רפי נבו, ראש אגף חדשנות וטכנולוגיות באיגוד התעשייה הקיבוצית ומנכ"ל קרן משתלת הקיבוצים: "צוות איגוד התעשייה הקיבוצית, שזהו ההאקתון החמישי שהוא יוזם מאז 2018, רואה בקיום האקתונים אמצעי להשגת מספר יעדים שבהם הוא דוגל: חיזוק תעשיות קיבוציות ושכנותיהן באמצעות חדשנות, עידוד היצירתיות, חיבורים בין שותפים מגוונים ברמה האזורית בדגש גדול על הפריפריה והרחבת ה-Ecosystem האזורי הכולל תעשיות, יזמים, קהילות חדשנות, אקדמיה וחברות סטרטאפ. ה-Ecoתון הוא ללא ספק ההאקתון המלהיב ביותר שקיימנו עד כה ואנו מודים לשותפינו במכללת ספיר, ב-Southup, במועצה האזורית שער הנגב ובקהילות החדשנות בנגב על הזכות וההזדמנות לקיים אירוע חדשנות באתגרי קיימות שהתאפשר באופן פיזי עם יציאת המשק ממגבלות הקורונה".

ראש מועצת שער הנגב אופיר ליבשטיין בירך את היזמים ואת החברות שהשתתפו ואמר כי "ההאקתון מצטרף למהלך נרחב של קידום תחום החדשנות והקיימות בשער הנגב. בין היתר באמצעות 24 הסטארטאפים שפועלים כיום ממרכז Southup במועצה, הנותנים מענה למפעלי התעשייה ולחקלאים במרחב ומאפשרים ליצור איכות חיים יחד עם מקומות תעסוקה חדשים ואיכותיים." אופיר הדגיש כי ההקאתון והרעיונות המרגשים שהועלו בו משתלבים במגמה של המועצה לקדם חדשנות בעולם של קיימות.

בצילום: הזוכים במקום הראשון מחברת Zuta-Core עבד אבו גאבר, שחר בלקין, רן פלאי

צילום עליון, מימין לשמאל: ענת סתיו - מקדמת תחום קיימות וחדשנות בשער הנגב, רפי נבו - ראש אגף חדשנות וטכנולוגיות באיגוד התעשייה הקיבוצית ומנכ"ל קרן משתלת הקיבוצים, עבד אבו גאבר מחברת זוטאקור, מיכל צורן - מנהלת תחום בינ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, אופיר ליבשטיין - ראש מועצת שער הנגב,  שחר בלקין - מנהל מחקר ופיתוח בחברת זוטאקור, אלי ביטון - מנהל מוקד עסקים דרום בבנק המזרחי טפחות, שגית פלטין - מנהלת החדשנות המכללה האקדמית ספיר, דן פרייפלד - ראש מגמת עיצוב מדיה במכללה האקדמית ספיר.

צילומים: ניר שמול

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

חדש על המדף: שמש בכיסים

שמש בכיסים, ספר חדש לד"ר מיכל גטניו־קאלוש, מרצה בביה"ס לעבודה סוציאלית הספר הוא שילוב של סיפור אישי וסיפור הדרכה להתמודדות מיטבית עם משברים. ד"ר מיכל גטניו־קאלוש מתארת כיצד התמודדה עם נפילתו של חבר בפעילות מבצעית בלבנון ב־28.2.1999. באמצעות קטעי יומן שכתבה במשך 20 השנים שעברו מאז, היא מנסה להתחקות אחר התנהלותה, ולהבין כיצד התגברה על המשבר; בכנות וברגישות היא חושפת את תהליך הגילוי, הטיפול וההחלמה. הכותבת משלבת בין כתיבת פרוזה לכתיבה מדעית, בין רגשות ומחשבות לממצאי מחקרים.

"בדמותה" בפסטיבל אוברהאוזן בגרמניה

"בדמותה" סרטה של יעל סולומונוביץ', בוגרת מסלול אנימציה בבית הספר לאומנויות הקול והמסך, התקבל לפסטיבל הקצרים הבינלאומי Oberhausen שבגרמניה בסרט, סולומונביץ מציגה, דרך צילומי עירום חושפניים, את גוף האישה כעולם מרהיב אך גם אפל וכואב. מסרט על כאב ושנאה עצמית הוא גדל והפך לסרט על נשיות.