מיכל שמיר, ראש בית הספר לאמנות וד"ר מוטי גיגי, ראש המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר, השתתפו במאמר של ענת ניסני שפורסם באתר Sheee בהקשר של תחרות מיס יוניברס, שהתקיימה בישראל בשבוע שעבר.
מיכל שמיר: "הדימוי של האישה המלאה, המייצגת משהו פסיבי וחלש, לא שונה מדימוי הגוף השדוף המקובל היום, שנראה חלש ושברירי. גם הן לא מאיימות - כלומר גם היום נקודת המבט הגברית מכתיבה את אידיאל היופי. עשינו דרך מאוד ארוכה ואני חושבת שהרבה נשים כבר משוחררות מהדבר הזה, אבל יש עוד כברת דרך. נשים הן תמיד במעמד של נצפות. זה משהו שהוא אינהרנטי, של מאות שנים, שקשה להשתחרר ממנו. ולהיות נצפה זה מעמד מאוד מביך, זה להיות תמיד תחת השגחה של מישהו. יש תאוריות שאומרות שכל הנשים בעולם הן כמו באח הגדול - כל הזמן מסתכלים עליהן".
ד"ר מוטי גיגי: "אהבה לאסתטיקה ויופי זה משהו בסיסי שתמיד היה קיים. זה נכון לגבי הטבע באופן כללי. יופי הוא מסוג הדברים שעושים לנו טוב אבולוציונית, הוא גורם לחיים להיות יותר פשוטים וקלים כי זה בא עם הרבה פריווילגיות חברתיות. בטבע יש הרבה סוגים של חיות שבהם דווקא הזכר הוא היפה יותר. הטווס, למשל, הוא המלא בהוד והדר, ואילו הטווסה היא די פשוטה במראה. אז במובנים מסוימים, במקרה של היצור הזה שנקרא בנאדם, הנקבה היא זו שמקובל שתיראה יותר יפה במסע החיזורים".
מידע נוסף שיכול לעניין אותך
חדש על המדף: עובר ושווא
