בתערוכה יוצגו שישה גופי עבודה ויצירה עצמאיים של שישה בוגרי ביה"ס, בעלי קול ושפה חזותית וחומרית מובחנת, המציגים חוויה חושית ייחודית, שדרכה ביקש/ה כל בוגר/ת להעניק נראות וממשות חומרית לבלתי-נראה או לנסתר, וקול למה שלא ניתן לשמוע, לַשָׁתוּק.

אוצרות: סמדר לוי ומיכל שמיר

לדברי סמדר לוי המנחה והאוצרת של תערוכת הבוגרים: "היתכנותו הפשוטה של הלא-ייאמן, הפשטות שבבסיס הלא-ייאמן והמבט למרחוק הנטמע בנראה והנדרש כדי להבין את הקשר שבין השניים – היוו את אחת מנקודת המוצא בדיאלוג המתמשך שקיימתי במהלך השנה עם הבוגרים".

בטקסט הנלווה לתערוכה כותבת לוי על האופן שבו כל אחד מגופי היצירה וכל אחת מהיצירות המוצגות בתערוכה הם תולדה של רגע לא-מילולי של קרבה גדולה לחומר, לתחושה, לְמראֶה או לזיכרון, ועל הפעולה האמנותית – וניתן אף להוסיף, הגופנית – שביקשה את הדבר מן הדברים הפשוטים.

ככאלה, מרבית העבודות בתערוכה חומקות ממרחבי הייצוג ומציעות שפה חומרית וחזותית לא-נרטיבית – כמעט ארס-פלסטיקה – של תודעה, וחוויה חושית וחושנית אינטימית. כתערוכה קבוצתית, מציעה התערוכה 2022 תערוכת בוגרים פואטיזציה של המרחב ומבקשת שהייה והשתהות אל מול ובתוך הפשוט "שֶׁהָעַיִן הוֹלֶכֶת אֵלָיו לָגַעַת בּוֹ".

על היוצרות
שעות רבות בילתה לי נגאוקר בגחינה על פלטות עץ לבוד, עקבה ורשמה בגיר שמן שחור את סימני הזמן בפני השטח של החומר, צרבה ושרפה, ניסרה ויצרה מיצב של כתמי חומר וצבע המרחפים מעל גובה פני הרצפה. ספא אלנברי רושמת בפחם רישומים של מצבי תודעה וזיכרונות עבר של מבט או מגע ושולמית אוחנה מקרצפת ניירות שחורים באקונומיקה, המלבינה ומאכלת את המצע עד שנפער חור בנייר ויוצר גם קרע בזמן הפעולה. שרה אבו כף חוזרת אל מה שנקרע מן הזמן ומזמנת מבט בהווה מתמשך – בעבודת וידיאו וציורים – אל זיכרון העבר בצריח המסגד הלבן ברמלה. בין הנשלט לאפשרי מפסל אביאל יאני לוייב "תאונות" פיסוליות פואטיות – תאונות טובות של החומר והצורה המרחשות בתהליך העבודה, וכאלה הנוצרות בהתכוונות – ככמוסות של אירוע מושהה (שכבר קרה או שייתכן שיקרה). על הכתם הנוכח במרכזו של משטח העץ השחור, ממסמרת פאטמה אבו פרח מסמרים הפוצעים את המצע ומותירים בו דימויי עיניים – עצומות או פעורות, המתלפפים בחוט רקמה שחור.  

התערוכה מתקיימת בין התאריכים 5-28.7.22 בגלרייה הלימודית בספריה האקדמית ע"ש יונס וסוראיה נזריאן
שעות פתיחת התערוכות: ימים ב' - ה', 11:00 - 18:00, או בתיאום מראש, טל. 077-9802398.

בית הספר לאמנות חברה ותרבות של המכללה האקדמית ספיר – היחיד ללימודי אמנות באזור הדרום – רואה באמנות החזותית חלק ממכלול תרבותי ביקורתי חשוב, ומנוף לדיון ועשייה אמנותית וחברתית משמעותית. ביה"ס שואף לאתגר את יחסי שדה האמנות והפריפריה בארץ, ולהפוך את אזור הדרום למרכז של תרבות ואמנות עם דגש חברתי וקהילתי.

יצירה: פאטמה אבו פרח_ללא שם_2022_אקריליק, מסמרים וחוט רקמה על עץ לבוד

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

כנס קהילות אמנות
לאחרונה נערך כנס קהילות מורים לומדות במוזאון ארץ ישראל עבור כל מורי קהילות האמנויות במשרד החינוך, בחסות מכללת ספיר. הכנס התקיים לזכרה של מתי וייס ז"ל, שהיתה חלק מצוות ההקמה והפיתוח של  מפעל הקהילות לאמנויות בשש שנים האחרונות ונרצחה בשבת השחורה. לכנס הגיעו כ-250 מורים ומנחים מצפון ועד דרום, אחרי שנת עבודה קשה ומטלטלת במערכת החינוך. לצידן שמחנו לארח בכנס גם מורים משתי קהילות חלוצות ללימוד השפה העברית בחברה הערבית. ההתרגשות היתה רבה מעצם המפגש, החיבוק, והצורך העז לסכם יחד שנה כה מאתגרת שעברה על כולם. שרון שפלן, המפקחת לאמנות חזותית מטעם משרד החינוך האגף לאמנויות סיכמה: "היה כנס מעולה, א
פרויקט מגנה
שתי תושבות העוטף, שחוו על בשרן את הנורא מכל ב-7 באוקטובר, פיתחו מערכת ייחודית לניהול אירועי חירום • "לא ייתכן שלוקח שלושה ימים מלאים להבין מה קורה" • המיזם הוצג לצד עוד כ-30 פרויקטים בכנס "דמו דיי" של המכללה האקדמית ספיר על סיפורן האישי מה-7 באוקטובר של הסטודנטיות גוני קופרשטיין-אבני ממפלסים ורותם שחף, ממושב ניר משה ועד לפיתוח המיזם "מגנה" ועל עוד מיזמים חשובים, שפותחו במעבדות מרכז החדשנות והיזמות בספיר, תוכלו לקרוא בכתבתה של דניאלה גינזבורג, שפורסמה בישראל היום. לכתבה המלאה