גרסה ארוכה עם סצנות בלעדיות שירדו בעריכה. לאחר כל הקרנה התקיימה שיחה עם יוצרי.ות הסרט

קלטות וידאו שצילם בילדותו, שואבות את הבמאי שאולי מלמד למערבולת רגשית, במהלכה הוא מחפש להט"בים נוספים שצילמו את ילדותם. הוא מאתר רבים שתיעדו כמותו את זהותם המתפתחת, מבלי להבין לגמרי מה נחשף לעיני המצלמה. טום שגדל בעיר החרדית צפת ותיעד את מסעו בעקבות גילוי זהותו המגדרית, בתי שנולדה לעולים חדשים מאיראן וצילמה באובססיביות את קשריה האינטימיים עם חברותיה, רומיה שגילתה את ניצני הדראג שלה במקביל ליציאה מהארון של אמה, והבמאי עצמו שחקר עם המצלמה את מיניותו בצל מותו של אביו. בעקבות הצפייה המחודשת בקלטות שצילמו שנים קודם לכן, הם נאלצים להתמודד עם החוויות והאנשים שעיצבו את חייהם. 
 
ביקורות:

  • "סרט שמלמד כמה אומץ צריך כדי לצאת מהארון" - מאקו גאווה
  • "סרט מדהים ויפהפה על דור שלם של אנשים" - עידו גרינברג (מיסמס) רדיו תל אביב
  • "סרט תיעודי מרגש שבוחן את השאלה מה ידענו בילדות על עצמנו? אחת השאלות המסקרנות בחיים של להטב"קים" - גואל פינטו, כאן תרבות
  • "אחד הסרטים הכי מרגשים, רגישים, עדינים, פוצעים ומרפאים שראיתי מזה זמן רב. אני מקווה שאף נערה ואף נער לא יצטרכו לחכות כמוני, עד גיל 40, כדי לראות את הסרט הזה" - ליאור אלפנט, יו"ר פורום הקולנועניות בישראל
  • "ברמה הראשונית, הסרט מעניין בתור מבט על הזהות המינית והוא מספק מעין הוכחה לכך כי מאפיינים מסוימים בה יכולים להתגבש גם בשלב מוקדם. לא פחות מכך, הסרט מרתק בדיון שלו בקולנוע עצמו גם כמקור המאפשר ביטוי עצמי ושחרור, וחשיפה של אמת שקשה לנסח במילים" - עופר ליברגל, סריטה


לצפייה בטריילר
 

מידע נוסף שיכול לעניין אותך

נציבות  לשותפות ומגוון
ד"ר האמה אבו-קשק, חברת סגל בכירה במכללה, נבחרה לנציבה ויועצת הנשיא לשותפות ולמגוון, וגב׳ הגר שלמה נבחרה לממונה על שותפויות ומגוון במכללה האקדמית ספיר. הנציבות תוביל את קידום השוויון והגיוון בספיר, כחלק מהמחויבות המתמשכת של המוסד ליצירת סביבה אקדמית מכילה. ד"ר האמה אבו-קשק סיימה את לימודיה בהצטיינות, את הדוקטורט והפוסט-דוקטורט עשתה באוניברסיטת בן-גוריון וכיום מכהנת כמרצה בכירה במחלקה לתקשורת ומנהלת מעבדת יזמות במקצועות הבריאות. תחומי המחקר שלה כוללים בינה מלאכותית (AI), מדיה חדשים, פערים דיגיטליים, אקטיביזם דיגיטלי ולמידה דיגיטלית.
תרבות ישראלית ושגרת חירום: לנרמל את הדחק
הספר "תרבות ישראלית ושגרת חירום: לנרמל את הדחק" - Israeli Culture and Emergency Routine: Normalizing Stress בעריכת ד"ר ורד וייס, עירית רונן וד"ר אבנר דינור, ראה אור בהוצאת לקסינגטון שבארה"ב. הספר הוא אסופת מאמרים ראשונה מסוגה, שנכתבה בידי חוקרים וחוקרות מהמכללה האקדמית ספיר בעבר ובהווה. מלבד העורכים, אפשר למצוא בו מאמרים מאת ד"ר מוטי גיגי, ד"ר חיים חי ביטון, פרופ' נורית גרץ, פרופ' עמרי הרצוג, ד"ר אילריה שטילר טימור וד"ר יעל שנקר. הספר מפנה זרקור למאפיינים, למגמות ולאפשרויות היצירה, המתקיימות בתרבות הנוצרת בחסות שגרת החירום הישראלית הקבועה.