המלך אמר

פֶּסַח הַזֶּה לֹא יִהְיֶה פּוּרִים.
אָז אֵיךְ זֶה שֶׁכֻּלָּם מְחֻפָּשִׂים?
הַמִּרְפֶּסֶת שֶׁלִּי מִתְחַפֶּשֶׂת לְסִינַי
וּמְאַכְלֶסֶת אוֹתִי,
שֶׁמִּתְחַפֶּשֶׂת לְנוֹפֶשֶׁת.
מִדֵּי פַּעַם
אֲנִי מִתְחַפֶּשֶׂת לְמוֹרָה,
פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ בְּזוּם.
פִּיגָ'מָה מִתְחַפֶּשֶׂת לְבִגְדֵי עֲבוֹדָה,
וְגִ'ינְס מִתְחַפֵּשׂ לְבִגְדֵי חַג.
יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ מִתְחַפְּשִׂים לְשַׁבָּת,
וְהַחַזַּאי בַּטֵּלֵוִיזְיָה מִתְחַפֵּשׂ לְעוֹבֵד חִיּוּנִי.
הָרְחוֹבוֹת עֲמוּסִים בַּאֲנָשִׁים מְחֻפָּשִׂים.
מְעַטְּרִים אֶת פַּרְצוּפָם בְּמַסֵּכָה,
יוֹצְאִים לָעַדְלָאיָדַע.
מִתְחַפְּשִׂים לַאֲנָשִׁים שֶׁיּוֹצְאִים עִם הַכֶּלֶב,
לַאֲנָשִׁים שֶׁהוֹלְכִים לַסּוּפֵּר,
לַאֲנָשִׁים שֶׁמְּבִיאִים תְּרוּפוֹת לְסָבְתָא,
הַכֹּל הוֹלֵךְ,
רַק לָצֵאת מֵהַבַּיִת,
וְהַמֶּלֶךְ אָמַר שֶׁמֻּתָּר לָצֵאת רַק אִם זֶה חִיּוּנִי,
אָז מִתְחַפְּשִׂים.
דַּוְקָא הָיָה יָכוֹל לִהְיוֹת נֶחְמָד אִם פֶּסַח הָיָה מִתְחַפֵּשׂ לְפוּרִים.
נוּ מֵילָא.

חיוך

מְשַׁוַּעַת לְגִלּוּי שֶׁל חִבָּה
דֶּרֶךְ הַמָּסָךְ הָאָרוּר הַזֶּה
אֲנִי מְשַׁתֶּפֶת פִּסּוֹת מֵחַיַּי
שֶׁיֵּעָלְמוּ תּוֹךְ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת
וּבוֹדֶקֶת
כְּמוֹ מְשֻׁגַּעַת
כָּל כַּמָּה דַּקּוֹת
שָׁעוֹת
וּמְקַוָּה שֶׁהַפַּעַם יַעֲלֶה הַחִיּוּךְ
וְאוּכַל לְהַפְסִיק.

לִפְעָמִים
גַּם אִם מִסְתַּכְּלִים מֵאָה אֲנָשִׁים
זֶה לֹא מַסְפִּיק
וְלִפְעָמִים
אִם מִסְתַּכֵּל רַק אֶחָד
זֶה כָּל מָה שֶׁצָּרִיךְ
כְּדֵי לְהַפְסִיק
וּלְהָפִיק
חִיּוּךְ.

זוהר בלאס, ילידת 1990, מנסה, לדבריה, כבר שש שנים לנצח את תל אביב. היא במאית ביום ומשוררת ספוקן וורד בלילה, וחולמת לחזור לטלפון נוקיה.